לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 330



אין, אין כמו אהבת אם

גם לי יש נטיה לפסוריאזיס




איפה, איפה את ציונה?

מטורפים ככל שיהיו, האמריקאים האלה, לא יתכן להתחיל את סקאלת המדידה מגובה הברכיים. כן, אפילו אם מודדים באניצ'ים, פייקות או גומד.

ולכן, ציונה תערים עליהם גם הפעם. כי אין חולקים על כך (ע"ע לית מאן דפליג) שציונה היא משכמה וצפונה.




לכל אלה ששאלו אותי איך אפשר לסנן קללה מבין שיניים חשוקות.

הצרפתי גאל מונפיס מגיב על נצחונו של רפאל נדאל בסיבוב הרביעי בטורניר US open

כן, יש בערכה הזו גם מפוח ידני וגם בקבוק חלב.

ולמרות שכבר בשלב הזה בא לי לבכות, אני יודע שעוד לא הגענו לשפל המדרגה. יש, יש עוד הרבה דיוטות בדרך למרתפי הגיהנום.




















 




לפני
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?



אחרי

מאחר שהיתה לי תחושה שהתמונה המקורית קיבלה, בין היתר, גם טיפול הופכי (נגטיבי) הפכתי אותה גם אני ושיניתי את גוון הצביעה למשהו קר-מתכתי.

 

 


 

והפעם שעור בנושא שפת הגוף

 

נכון

ידים שמכסות את אזור הבטן, ובמיוחד ידיים משוכלות (נו, מוצלבות) מעידות על צניעות ואפילו על מבוכה קלה. ומה אנחנו מבקשים לעצמנו, בחיים בכלל ובבלוג הזה בפרט - אם לא מעט ביישנות חיננית?

 

לא נכון

הטית הראש לצד מתפרשת כבקשה להנחיה (להתפשט?) או אפילו דרך להציג את השאלה-חסרת-המענה.

כאן התשובה לשאלה הזו היא "זו לא את, מותק. זה אני". אבל אם יש דאונר יותר גדול מלהגיד את המובן מאליו  זה - לדבר בקלישאות.


נכון מאד
השילוב של ידים משוכלות באיזור הבטן, שפתיים פשוקות מעט ומבט ישיר אבל מעורפל מעט, מעבירות את מסר בובת הגומי הנחשקת. 

נכתב על ידי , 30/8/2010 07:35   בקטגוריות קישקשתא, שעת מחנך, שכונה  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 329 - משפחה


 


משפחה למופת




דיספארמר



טוחני האשפה

מתוך הקטלוג של "הכל למטבח"




אני מצליח לראות את הדמיון המשפחתי
















 

 

להזכירכם - אנחנו עדין בפרק של קוד הלבוש. והפעם שיעור על צילומים משפחתיים.

 

לא נכון

זה בסדר לנעול נעלי בית מפונפנות כדי לשבור מעט את המסר המוקפד והפורמלי בתמונה שנועדה לשרוד עבור הדורות הבאים.

אבל תמונת העירום שברקע לא עולה בקנה אחד עם ההקשר המשפחתי הסולידי שהזוג הזה מנסה לשדר.

 

נכון

השילוב כאן בין הצד הפורמלי-מעונב שמתבטא בלבושם של ההורים לבין האוירה העליזה והקשר החם בין האב לבתו עובדים כאן להפליא.

 

 

המשפחה שלי


מכירים מימיקת הפה של המאכיל?






הצלחתי לכנס רק את מחצית האנשים שמופיעים כאן כדי ליצור את הצילום הזה (שמופיע היום על המקררים ובסלונים של מרבית בני משפחתי מצד אשתי).

את כל השאר הוספתי מאוחר יותר.

אבל אנא, אל תשלחו לי יותר תמונות שלכם. אני חושש שאנחנו כבר Over booked.

 


 תמונה מלפני כ-35 שנים: הורי, אחי, אשתו, שנים מילדיהם ואני.

נכתב על ידי , 28/8/2010 23:05   בקטגוריות שכונה, שעת מחנך, דיספארמר  
18 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)