מי שיקליק על התמונה הזו יגלה שהמידות שלה הן 1024 על 768. דהיינו היא עוצבה מלכתחילה כתמונת טאפט. have a bwol.

כן, גם הפוסט הזה יעסוק בנושא החם: חשבון נפש. אז בואו נתחיל לספור:

אחת

המדריך בקורס לעזרה ראשונה שעורך הבית הלבן: ועכשיו, בתנועה חדה, אני מטה את הראש שלו ימינה. תרפה סטיבן, אתה בין חברים כאן.

לא, את זו לא ניתן להכניס לחשבון הנפש. כי להבדיל מהאחרות שהן אינטלגנטיות, מסתוריות ואנינות, הרי שכאן יש לנו, טוב, לא נכנה אותה בכינויים לא מעצימים (ובטח שלא נקרא לה פרחה ועוד לפני יום כיפור), אבל היא משדרת משהו זול, צעקני ואפילו וולגרי. 

לא, לא ניתן לכלול אותה בחשבון הנפש. בשום פנים ואופן.

לא הקואלה היא לא דב (אלא יונק ממשפחת חיות הכיס) ולכן הנסיונות להשמיץ את החיבוק שלה - לא יצלחו.

שתיים

רק אני חושב שהתמונה הזו שווה?

השתמשתם במעלית? לא? אז תחזרו לטפס על המגדל ותתגלצ'ו שוב. זה כיף.




מסתבר שלא רק אני קניתי לי אתמול רתכת חדשה.

הפעם קניתי רתכת אלקטרונית שזיקה מייבאת. למרות שרתכת השנאי הישנה שלי עדין עובדת היטב (טוב זה לא מדוייק, אני לא סבלתי את הביצועים שלה מהיום הראשון), זה עולם אחר לרתך עם אלקטרונית.

כן, זה אמנם סיני, אבל יש לזה אבא. לדוגמה, זיקה החליפו לי את מערכת הראש של מסיכת הריתוך האלקטרונית שקניתי לפני שנתיים - ללא תמורה. זאת משום שהם הכירו בכשל של החלק הזה.

הרתכת הזו עלתה לי 1450 ש"ח כולל מע"מ. אבל כדרכן של מכונות, יתכן שרק בעוד זמן רב אדע אם עשיתי עסקה טובה.

שלוש?

בהחלט. ברוב השנים כשהייתי עושה את חשבון הנפש היה יוצא לי ארבע או אפילו חמש. אני מתרכך. אין ספק.

בדרך כלל אני לוקח את התמונות המונוכרמטיות (נו,שחור-לבן) ומגוון בספיה על מנת להוסיף צבע וחום. הפעם עשיתי מהלך הפוך:

לפני

אחרי

בדיוק בשביל זה יש לי את יום כיפור - כדי לבקש סליחה על על מה שעוללתי כאן - ובשאר העולם.

אנחנו עדין בקורס על קוד הלבוש. והפעם נבחן מה עובד ומה לא בארועים משפחתיים.

לא נכון

כי על החתן להיות תמיד, אבל תמיד, לימין הכלה.

נכון מאד

לא רק שהחתן מתומרן בחוכמה לימינה של הכלה, אלא שבמקרה הצורך הם יכולים, להתחלף בתפקידים כהרף עין.

נכון

הכי נכון זה להוציא את מרבית הנוכחים מהפוקוס. נסו להסתכל על החלק העליון של החתונה הזו בתור ציור אימפרסיוניסטי של מונה. עובד, נכון?

אז זה מה שאמרתי - נכון.

שני חידושים הפעם:

הפסקתי להוסיף את המלה לקט לכותרת של הפוסט. למה? כי לאחרונה כולם כאלה. כשהפוסט יוקדש לנושא כלשהו, אתם תהיו הראשונים לדעת.

לאחרונה יש פחות תמונות עירום. יכול להיות שאני מתרכך (כן, תרתי)? אנא חוו את דעתכם על המגמה הזו.

על טרמפים הרבה יותר קטנים בניווטים היו מעיפים אותנו מהקורס. פעם מישהו אצלנו אימץ חמור קטן שליווה אותנו כברת דרך והוא רק אחז בזנב שלו בעליות (טוב וגם העביר אליו את הג'ריקן הקטן, מכשיר הקשר וקצת תחמושת למרגמה 52). בקושי הוצאנו אותו מזה. נתנו לו לסיים את הקורס רק אחרי שכולנו התנדבנו להשאר שבת כדי לכפר על עוונותיו.

לא קרה לך שזבוב התחיל ללכת לו על המסך?

אבל מבפנים?

כן, באמת נדרשה מחיאת כף זריזה כפליים כדי למעוך אותו.

אבל עכשיו, איך אני...

עזבו, הנה ציפור

זוכרים את הפוסט נפלתי על התחת שבו שיבחתי את שרות הלקוחות של סלקום?

אז אתמול פניתי לממש את ההבטחה שקיבלתי מהם לפני שנה להתנתק מהם.

החיבור הסלולרי שהם מספקים לי סובל משלוש בעיות:

• הוא איטי (כמחצית מהמהירות שהובטחה לי)
• סובל מהמון ניתוקים (משהו כמו 20 ניתוקים ביום). חלקם, אלה שבשעות הקטנות של הלילה, נעשים כנראה, לצרכי תחזוקת המערכת.
• אני לא יכול להעביר דוא"ל לחלק מהנמענים שלי (הודעת השגיאה דורשת SMTP authentication). אמנם זה חלק קטן, אבל מרגיז.

הפעם הגעתי בקלות לנציגת השירות (לפני שנה זה לקח המון זמן) ודיברתי עם מור שהיתה חביבה, עניינית והכי חשוב אמינה, דהיינו - חזרה אלי כמו שהבטיחה.

מאחר שעברה שנה מאז אושר לי להתנתק, הם ביקשו, שם בסלקום, שהות לבדוק שוב את בקשתי. מסיבה עלומה, אני סבור ששוב ניווכח שסלקום הם לא המפלצת שאנחנו נוהגים לצייר והם יענו גם הפעם לבקשתי.

תארו לכם מצב בו שתים מחברות הסלולר מופיעות כתמנונים שרירותיים שלא יבחלו בשום טריק מלוכלך כדי לעשוק את לקוחותיהם ואילו השלישית תופיע כספק הוגן? אתם יודעים כמה דימוי כזה שווה בשוק? כמה לקוחות יעדיפו אותם (כי הרי בשאר הפרמטרים אין הבדלים גדולים)?

אני עדין שוקל את הרעיון אותו הציע עובד זר בתגובות לפוסט האחרון שלו - להקים בלוג צרכני עם קישורים לתלונות לקוחות. אני חושב על וריאציה קצת שונה (הרבה פחות אלמונימית ועם פינת ח"ח). אבל על כך ארחיב בפעם אחרת.

מי בא לאבא?

 



יש מצב לאופטלגין. בהחלט.

WTF?

עדין לא השלמנו את הפרק של קוד הלבוש בקורס האתיקה של הפינה הזו.

והפעם מה תלבשו ליום הגיבוש של החברה

לא נכון

מתוך איןציקלופדיה: ווג'י, הוא פעולה מאוד לא נעימה (בעיקר לבנים),מכיוון שגורמת לשפשפת הכוללת (מנקודת המבט של המבצע) עמידה מאחורי הקורבן המיועד, ושליפת התחתוניו מתוך המכנסיו, תוך כדי משיכה חזקה למעלה. לפעמים, שמים את התחתונים (במידה והם נמתחים מספיק) על ראשו של הקורבן, אך בדרך כלל כשמנסים את זה התחתונים נקרעים. כאשר התחתונים נקרעים, (בין אם זה היה בכוונת תחילה או בטעות) וישנה חתיכת בד בידו של מצבע הווג'י, ישנם כאלה שיעדיפו להראות את ה"פרס" שלהם ברבים (בדרך כלל אלה יהיו הערסים, שיש להם מנת משכל נמוכה יותר משל קליפת בננה בת 5 חודשים. וריח גרוע יותר.), או פשוט ישימו את זה במקום ציבורי (לדוגמא: יתלו את התחתונים הקרועים על התורן במקום הדגל). הדבר נעשה לרוב רק לחנונים, או לילדים קטנים שקל לערסים ובריונים להיטפל אליהם.

נכון