לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 326 - לקט


לבקשת הקהל - עוד שתי עבודות של דלטון גטי. וגם הפעם - כאלה שאני לא הייתי מצליח לעשות.

פרט מעניין ששכחתי לציין בפוסט הוקדם הוא שהאיש עובד ללא משקפיים או זכוכית מגדלת.







אני תמים, תמיד חשבתי
שמאושרים כמונו אין.
ובדמיוני לראות אהבתי
איך ביחד נזדקן.

על משחק המחבואים - מתוך ויקיפדיה: משתתף אחד משחק בתפקיד "העומד". הוא עומד צמוד לעץ, קיר או כל עצם גבוה אחר, עוצם עיניים, וסופר עד מספר מוסכם מראש בקול, בקצב ידוע. בזמן הזה שאר המשתתפים מתחבאים, לעתים בגבולות שטח עליו הוסכם מראש. בתום הספירה הוא פותח את עיניו ומתחיל לחפש את המתחבאים. כאשר הוא מוצא מישהו הוא רץ במהירות לעץ, נוגע בעץ וקורא "אחת שתיים שלוש" ונוקב בשמו של המשתתף שמצא, וכך פוסל אותו (בסלנג "דופק" אותו).

 

בשרותים של ג'וליס (ע"ע מחנה צבאי) היתה, לפני 40 שנה, כתובת גרפיטי "אני דפקתי את רינה".  כן, לא יכולנו להגיד שלא ידענו - הכתובת היתה על הקיר.














מי בא לאמא?








מוקדש לעובד זר ולמלחמתו הצודקת ברעים





 

 


והפעם - על קוד הלבוש באימוני ספורט


לא נכון

ההתארגנות הזו לא רק שוברת את ההרמוניה, אלא ממש משבשת את הסימטריה. כתוצאה מכך צעדי הרץ לא יהיו שווים באורכם (דהיינו - הפסיעה השמאלית תהיה קצרה יותר) והוא נדון לנוע במעגלים. לטקטיקה זו יש אמנם יתרונות על המסלולים הטבעתיים שבאצטדיונים, אבל היא לא תסכון למרוצי שדה ארוכים (מרתון למשל).

נכון (פעמים)

לא רק שכבודה של הסימטריה הושב כאן, אלא שגם יצאתי ידי חובתי לשוויון ההזדמנויות בין המינים.

נכתב על ידי , 24/8/2010 07:44   בקטגוריות שכונה, שעת מחנך  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 325 - לקט


נפתח בעבודותיו של פסל בשם דלטון גטי (Dalton Ghetti)

האיש, נגר במקצועו, ממוצא ברזילאי, ניחן בלחץ דם נמוך במיוחד, יד יציבה וסבלנות של אינדיאני.

את כל העבודות שלו הוא עושה על עפרונות, בעזרת להב של סכין יפנית, מחט של מכונת תפירה וסכין מנתחים.

יכולתי להקדיש לו פוסט שלם, אבל בגלל שאני חושש לשעמם, הבאתי כאן רק שלוש תמונות (ולא את הכי מרשימות). בעתיד אני אטפטף כמה מהנותרות.


גם אני משתמש לא מעט בעפרון לעבודות הנגרות שלי. כשהשפיץ שלו נשבר, אני מנסה להשחיז אותו בעזרת מחדד ביתי קטן. בחצי מהמקרים חוד הגרפיט נשבר במהלך הפעלול האקסטרימיסטי הזה, או מיד בנסיון הראשון לסמן משהו בעזרתו.





רוקי?


רק רציתי להזכיר לכם שבזמן שאנחנו חוגגים כאן עם מזג האויר החמים שלנו - בחוץ משתולל התנין הצוהל

מנוט בול - האיש הגבוה ביותר ששיחק ב-NBA (היה 2.31 לפני שהתיישב)





דניס מילאני מפדחת את בריג'יט - חברתה הטובה ביותר, עם החיינדאלאך האינסופיים שלה.


בשביל צילום כזה שווה לשכב שעות על הגדה כשאתה, יחד עם הציוד הכבד שהבאת, נתונים תחת רשת הסוואה בחום של אוגוסט.



דיספארמר


איפה, איפה את ציונה?

בחיים הם לא ימצאו אותה. האמריקאים האלה. למה? כי מי שמביט בסקאלה יכול להבחין שהם עדיין מודדים בפיטים ואינצ'ים ושוקלים בליברות ואונקיות. ואיך הם מחשבים נפחים? אחרי שהם מכפילים את מידות האורך האינטשיות האלה, הם מקבלים את התוצאה בגלונים. חכו, העסק באמת מסתבך כשהם צריכים לחשב משקל סגולי (לחלק את הנפח למשקל). והרי ידוע לכל שהדרך היחידה למצוא את ציונה יערי היא בעזרת המשקל הסגולי שלה. לא פלא שטכנולוגית הם בפיגור כל כך גדול אחרי שאר העולם.

אז איפה, גם מדברים אנגלית, גם מודדים בשיטות עשרוניות (טוב, חוץ מאת הזמן, אבל גם זמנו יגיע) ונוסעים בצד ימין של הכביש?

רק בישראל.

אבל, מצד שני, אצלנו יש גם אנשים עם שמות כמו פנחס או חנוך וגם התנחלויות. ואלה עלולים להיות עילה מספקת להדחתנו מראשות הבית הרציונאלי.






ככה נראה כדור שמכוון אליך ישר ללב. טוב, אולי טיפה שמאלה. כי לאחרונה גילו מדענים באונברסיטת ברקלי שבניגוד לאמונה הרווחת - הלב נמצא במרכז החזה (עם נטיה קלה ביותר לשמאל).

אבל אל דאגה, בשלב הזה אפשר עדין לתפוס אותו ביד ויש עוד שפע של זמן לזוז הצידה.

 

 

 

במסגרת השיחות שלנו על הגינות בספורט, נקיים הפעם שיחה גלוית לב על גולף



לא נכון

מקל הגולף והכדור - שהם החלק הרלוונטי בסצנה - נחתכו (בצילום או בעריכה)

 

נכון

כי בחוץ משתולל התנין הצוהל



נכון מאד

גם אני לא הייתי בטוח בהתחלה למה התמונה הזו עלתה כשחיפשתי משהו שקשור לגולף, אבל הכיתוב שמתחתיה הסגיר את העובדה שהחיילים האלה שייכים לפלוגת גולף (בעברית - פלוגה ז') של הגדוד השני בחטיבה השלישית של אוגדות MEB. החיילים האלה צולמו בשבת ה-15 לאוגוסט, 2009 כשהם סורקים מתחם במחוז הלמנד שבאפגניסטן. מהמתחם הזה נורו עליהם טילים ביום הקודם (ה-14 לאוגוסט 2009) ע"י כוחות הטאליבן. למרות שהם מצאו את המתחם ריק, הצליחו הלוחמים האמריקאים להחרים ציוד להכנת חמרי נפץ שהיה במקום.

נכתב על ידי , 23/8/2010 07:43   בקטגוריות שכונה, שעת מחנך, דיספארמר  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)