לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 316 - ציפורים


הנה ציפור

כמעט כל יום אני אומר למישהו "הנה ציפור" ומצביע לשמים, רק על מנת להעלם לו כשהוא מפנה את ראשו לכיוון שהצבעתי. אבל לכם אני יכול לגלות את הסוד: במציאות אין שם שום ציפור. כן, אני חרא של בן אדם.

אז כדי לכפר, ולו במעט, אני מביא כאן את התמונות הכי טובות שיש לי ועוד לא הועלו. כן, אני חושב שהפעם הצלחתי להעלות פוסט שלם בלי אף תמונה ממוחזרת.  

פוסטים שמוקדשים לנושא מתחילים בדרך כלל בתמונה טובה שאני מקבל ואז אני אומר לעצמי "למה שלא נעשה פוסט על ציפורים". בשלב הבא אני מאחזר את כל התמונות שתייגתי עם תחת המלה Bird ובוחר מתוכן את 20 הטובות ביותר. לעתים קרובות, כמו במקרה הזה, בסיום תהליך הברירה (מה לעשות, אני סולד מסלקציה) אני מבחין שהתמונה המקורית, זו שהתניעה את כל התהליך, לא נכנסה למצעד. כן, תהליך הברירה הוא חסר פניות וסנטימנטים.







ציפור מגונה?


יונה ונער מאת מאיר שלו. מומלץ.













גם אני רוצה לעשות שלום עולמי. למה, מה? רק לי אסור?


היא אומרת זה טוב, זה ההפך מרע

ידיים למעלה, היא אוהבת אותך

היא אומרת - תבוא, אפילו כשרע

ידיים למעלה







יש עטלפים נודדים. בעיקר באמריקה. בכל שנה, באותו תאריך, הם יוצאים בהמוניהם מהמערה שלהם. כן, ביציאה הם תמיד פונים שמאלה.

יש דורסים שמכירים כבר, אחרי אלפי שנות אבולוציה, את דפוסי הנדידה האלה ואורבים ללהקה בסמוך לפתח המערה.

יש צלמים שגם הם למדו את התזמון של המנגנון הזה ומחכים לשניהם. נראה לי שגם אני משתלב איפשהו בתוך שרשרת המזון הזו שבקצה שלה נמצאים אתם - קוראי היקרים.






התחרות על שם יונתן ליוינגסטון

נכתב על ידי , 11/8/2010 07:30   בקטגוריות שכונה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 315 - לקט







מעט מאד אנשים יודעים איזו השפעה דרמטית יש לתנועת המטוסים על התחממות כדור הארץ.

אז לפני שאתם עוברים למכונית היברידית, ממחזרים קרטונים ומרכיבים חסכמים - השארו בבית (עם התה והלימון והספרים הישנים). וכן, תעברו לכלי רכב פחות מזהמים, תמחזרו ותחסכו. אבל אל תשכחו איפה אתם פוגעים בפלנטה הכי קשה.

מריל פיורלה: הכי טוב בבית







מירטל יערי, 15 שנים אחרי שהוזמנה לבית הנשיא כחיילת מצטיינת ביום העצמאות: גם אני רוצה להביא שלום כלל עולמי. למה לא? הנה השבוע התפנה לי יום רביעי. 


תודה לנ*גה ששלחה לי את התמונה הזו

הייתי יכול להוסיף כאן שזה מתאבק הודי ששופך על עצמו עפר במסגרת האימונים, או ההכנות לקרב, אבל נראה לי שהתמונה נראתה הרבה יותר מעניינית לפני שסיפרתי לכם את הפרט הזה.


גם אני צריך לבנות מריצה לנכד שלי. זו שקניתי לו ב-ToyesRus מתפרקת באופן מאד לא חינני.

מצאתי כבר איזו מסגרת שנעשתה לפני יותר מעשרים שנה. עכשיו אני צריך להחליף את הגלגל שלה במשהו רציני עם מיסב.





למרות שעכשיו זה נראה דמיוני, סוף דצמבר עוד יגיע.

כן, אצלנו יהיה ממש קר. תלבשו משהו.



יש ספורט כזה. בחיי.


ויש גם ארועים כמו פסטיבל האש שבהם אנשים רוכבים על סוסים דרך להבות

הנה עוד משהו שלקחתי על עצמי לבנות לנכד שלי - בית על העץ. בגלל שלא היה לי עץ מתאים לצורך הזה, שתלתי אבוקדו (שנבט מגלעין בקומפוסטר) לפני יותר משנה ומאז אני מטפח אותו ומאיץ את גידולו ככל יכולתי (לא תאמינו מה אני נותן לו). כרגע, למרות שהוא הגיע לגובה של מטר ועשרים - אני חושש שעם הנכד הראשון הפסדתי את המירוץ. אבל יהיו עוד, אני בטוח.








נכון

החיתוך המדוייק וההדוק של הפריים כאן מוסיף המון



לא נכון

אחרי שהצלם (והצוות. כן, בהכנת הסט והדוגמניות משתתפים כמה אנשים) עבד כל כך קשה על יצירת סימטריה והרמוניה - להרוס הכל עם חיתוך כזה?

היה לי פיתוי להשלים את הרגל החסרה ולחתוך את זה אחרת. אבל עמדתי בנסיון. אמרתי לעצמי שאם לא תראו את הזוועות האלה - לעולם לא תתחשלו.

איך יודעים מתי החיתוך נכון? פשוט יודעים. הגוף שלך מרגיש מתי זה עובד. כל מה שאתה צריך - זה להגיע לעבודה.

 

 

אוהב טבע

מתקני ההאכלה של הצופיות שבניתי מושכים גם צרעות. למרות שהמתקן בנוי כך שהצרעות לא יכולות לגשת אל מי הסוכר באופן ישיר, הן באות ללקט את הטפטופים שמשאירות אחריהן הצופיות. והן משאירות. מכניזם השתיה של הצוף אינו מתבסס על יניקה, כפי שמרמז בטעות השם "יונק הדבש" אלא על לשון ארוכה ודקה שנשלפת מקצה המקור הארוך וחוזרת אליו במהירות גבוהה.

השנה, הפכו הצרעות למטרד של ממש. לפני שבועיים הראה לי שכני מתקן שוויצרי שקנה. הסוד של הצנצנת הזו הוא בפתיון. היצרן מבטיח שהוא מושך את מרבית סוגי הצרעות (אצלי יש לפחות 4) וזאת מבלי להפיץ את הריח הרע שהוא מנת חלקם של מתקיני מלכודות הזבובים. והוא אכן מקיים. ועוד יותר ממה שהבטיח - המלכודת הזו מושכת אליה גם זבובים וזבובונים. והכמויות מרשימות ביותר. להערכתי - יותר ממאה חרקים ביום.

קניתי גם אחד. בשמונים ש"ח אתה מקבל את הצנצנת ופתיון שמספיק לשלוש מנות (כל אחת אמורה להספיק לשבועיים-שלושה). מאז שהצבתי אותו, מול חלון המטבח שלי, ממש סמוך למתקני ההזנה של הצופיות, גיליתי שהפסקתי לחלוטין להסתכל על הציפורים ואני בוהה בהנאה ובסיפוק עילאי בחרקים שטובעים להם לאיטם בתוך הנוזל שבמלכודת.


אם זה מה שהמלכודת תפסה ביומיים, איך הפתיון הזה יספיק לשלושה שבועות?

 

בינתיים אני כבר מרגיש הקלה, אבל אני מבין שכדי להפחית את כמות הצרעות באופן יותר משמעותי, צריך לרתום למפעל הזה שכנים נוספים.

נכתב על ידי , 10/8/2010 07:43   בקטגוריות שכונה, סיפורים מהחיים, איכות סביבה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)