הנה פרט באילן היוחסין שלי שאפילו אשתי בטח לא יודעת: סבתא שלי היתה תופרת חזיות ברומניה. אני חושב שהיה לה עסק גדול שם.
אז למרות שהיא לא ציינה את זה במפורש בצוואה שלה, אני יודע שכמו יונה הנביא, ירמיהו, או פאוסט, לא אוכל להתכחש יותר ליעודי ושומה עלי להעלות על נס את מפעלותיה בימים ובמקומות אחרים.
מבט אלכסוני
פנלופה ("הילום השחור") מתמודדת עם ביצוע התנועה המתוארת בפרק "שחית חתירה" מתוך נולד לשחות - מדריך ללימוד שחיה (מאת שלומי אמנון):
כשהראש יוצא אל מחוץ למים, השאיפה מתבצעת בתנועת ראש אלכסונית לאחור, כלומר הסנטר צריך לעלות לכיוון הכתף (לא לגעת בכתף!) והאוזן שנשארת במים צריכה להיות מקבילה לקרקע, בהשתדלות למזער את הוצאת הפנים מהמים למינימום. מוציאים את הפה לשאיפה ומחזירים אותו חזרה למים לנשיפה. העיניים צריכות לחזור למבט אלכסוני לפנים אל קרקעית הבריכה.
ואם הייתי מתגנב אליהן בשקט ואוכל את עלי החסה האלה בלי שאף אחד ירגיש, האם הייתי נחשב לצמחוני?
אמא ודני הלכו לים
קיץ 1944 - לציון שחרור רומניה ע"י הצבא האדום, סבתא תופרת, במהלך אוגוסט, רק חזיות אדומות.
כן, היא ניצלה את מצעד הנצחון כדי להשיק את קו ההלבשה התחתונה החדש שעיצבה ממש לפני הקמת מסך הברזל.
איור מתוך המדריך "הקמת פינת עישון במסעדה מזרחית בארבעה צעדים"
מרינה קוז'קרו - דוגמנית הבית של ספתא
שלומי וינוגרד (ברקע, פורש מגבת) הרס"ר של מחנה 80: שני הדברים שהכי חשובים לי הם סדר ונקיון. רק אחרי כן באים הגילוח/צחצוח, ההצדעות והמשמעת.
מתוך ויקיפדיה: יש המפקפקים בתועלתה של החזייה, וטוענים כי אינה עוזרת במניעת התוצאות של הזדקנות החזה, ויש טוענים שהשדיים בריאים יותר כאשר הם חופשיים ואינם קשורים ומוצמדים בחוזקה[1]. מחקרים מצביעים על קשר בין לבישת חזייה במשך שעות רבות ביממה, בייחוד בלילה ובייחוד חזייה בעלת צלעות, לבין הופעת סרטן בבלוטות הלימפה.
נראה לי שמי שישנה בלילה עם חזיה ועוד בעלת צלעות, צריכה לחשוש דוקא מהאפשרות שחיל האויר יתקוף את מתקני הגרעין הפרסיים.
עוד מתוך ויקיפדיה: מטרות אלו - השגת צניעות אך עם זאת רצון במחשוף, סותרות אחת את השנייה. לכן, רוב החזיות הן ניסיון של מעצבים לייצר פריט לבוש שממלא תפקיד פרקטי, ובד בבד מהווה פריט לבוש מושך בפני עצמו.
מושך, אבל כלפי מטה?
נכון, זה עדין לא. אבל נסו נא להביט בצילום הזה 10 דקות תמימות ברצף.
הו דני בוי, חמת חלילים קורא
מגיא לגיא אל עבר המדרון
הקיץ תם והפרחים קמלים לאט
אתה עוזב, אני כאן אשאר
לא הבאתי את ההמשך משום שהוא דורש טיפוס של יותר מאוקטבה. וזה משהו שלא ידעתי לעשות אפילו כשהייתי צעיר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
