לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 298 - לקט



כן, יש הפעם קצת יותר תמונות מבאסות מכרגיל. אבל זו לא נמנית עליהן. באופן מוזר, אני חש שהתמונה הזו דוקא משדרת אופטימיות.


אם יש כאן הד, בחור הזה, אז אפשר לשאול אותו שאלה: האם יבריא חתולי המסכן?

כן... כן... כן... כן...




איפה, איפה הם לוחכי הפינכה כשבאמת צריך אותם?

אני בטוח שאם היה כאן דם, הם היו מתייצבים - כמו חצבים בסתיו.

לא יודע למה, אבל שתי התמונות (דלעיל ודלמטה) נראות לי דומות.






בשבוע שעבר קניתי שתי שפופרות סיליקון כדי לאטום חלון בדלת שאני משפץ. המוכרת בחנות (לא זאת, אחת בשם ענת) הציעה לי לבחור בין סיליקון שקוף ללבן. בגלל שאין לי שום נסיון בתחום, לקחתי אחד מכל סוג (זה עולה עשרה ש"ח לשפופרת). הלבן שירת אותי הרבה יותר טוב משום שניתן היה לזהות בקלות את כל המקומות בהם העודפים שלו נשפכו על הזכוכית ולנקות אותם.

כן, התחייבתי כבר להראות כאן את הדלת השאפתנית שאני בונה. אני מעריך שזה יקח עוד כמה ימים.


גם אנחנו מנויות על הבלוג הנמוך ביותר במרשתת




שלושת הפיינליסטים בגמר התחרות "איש הברזל" שנערכת אצלנו בחודשי הקיץ.


מירי לוין: אני לא מחמיצה אף תחרות של איש הברזל. זה מדליק אותי.




גם אני ניסיתי, בטיול השחרור שלי, להגיע בטרמפים למוסקבה.

טדי ביקש, הוא התגעגע הביתה. בגלל שאף אחד לא עצר לנו הגענו ברגל למעבר ראש הנקרה. שם כן עצרו.

מאז, טדי ואני, יושבים לנו כאן באיזור ומחכים לשעת כושר. נראה, אולי אחרי המונדיאל כשהעינינים קצת יצטננו.


זה לא שניחנתי ביכולת נבואית. בכלל לא. אבל לפעמים יש לי תחושות לגבי דברים שיקרו.

אתמול למשל, מהבוקר, היתה לי הרגשה שסמי חדיירה יהיה מעורב במשהו. אבל גרמניה כבר הודחה מהטורניר הזה, אמרתי לעצמי. רק אחה"צ נזכרתי שבעצם נשארה עוד ההתמודדות בין גרמניה לאורגוואי על המקום השלישי. "אין לי מושג למה, אבל יש לי תחושה חזקה שהחדרתי יהיה מעורב במשהו" אמרתי לאשתי ולחתני "למרות שלא סביר שהוא ישים גול, הרי הוא משחק בקו האחורי". והשאר - הסטוריה.

אתמול, הצלחתי גם לשמוע חלק מדברי הפרשנות "כשהכדור פוגע בדשא הוא מקבל תאוצה נוספת" חזר ואמר (ספרתי שלוש פעמים) אחד הפרשנים בערוץ 1 כשהוא מתייחס לשער המדהים של פורלאן. לא, זה לא היה שלמה שרף, אותו נקבל כנראה למשחק הגמר. ובכן שלומי, התרומה היחידה שהדשא יכול להעניק לתאוצת הכדור היא שלילית.

אבל זה קל מאד לשבת בבית על הכורסה ולבקר את הפרשנים שצריכים למלא יותר מתשעים דקות בלהג אינסופי. אני מניח שגם אני במקומם הייתי אומר כמה דברים שלא היו עומדים בשום מבחן בהילוך החוזר (ובטח שלא בהילוך אחורי).






הרגשתם פעם ממש עייפים? אתם יודעים כשפתאום הכביש יוצא לאיטו מהפוקוס ומתערסל לו בסללום מרגיע?
אז זו, פחות או יותר, ההזדמנות האחרונה שלכם לעצור בצד. כן, תפוח זו אופציה טובה, אבל הוא יעזור לקילומטרים ספורים בלבד.

מאז שאני בקיבוץ, ספרתי לפחות שבעה אנשים שנהרגו כאן בגלל שמישהו נרדם על ההגה. זו סטטיסטיקה מדהימה. כולם היו אנשים טובים.





את התמונה הזו צילמתי בסיור שארגן איגוד ערים לאיכות הסביבה למשתתפי קורס האיכ"ס. היה סיור מצוין.

היתה שם אשה צעירה שלקחה על גבה, במנשא, ילד בלונדיני, מתולתל, כחול עיניים ויפהפה. אבל כיבדתי את בקשתה שלא אצלם אותם. למרות זאת החלטתי, להבא, לצלם יותר פורטרייטים, גם כשאני מתבקש רק לכסות את הארוע.

נכתב על ידי , 11/7/2010 08:15   בקטגוריות גמני, שכונה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שכונה 297 - לקט


 

פינה חדשה - גמני

בסופו של הפוסט הזה הוספתי פינה חדשה ששמה הוא קיצור של "גמני מיוחד - כמו כולם". בפינה הזו אעלה, מעת לעת, תמונות שאני מצלם. בעיקר כאלה שלא זכו להכרה. תהיו חזקים.





בשבוע הקרוב החתן שלי מתכנן לבנות שער ברזל שימנע מהנכד שלי (הבן שלו) להתפרץ בחדווה אל הכביש. היציאה אל הכביש ליד ביתו מוסתרת ע"י שיחים גבוהים ועבותים, כך שלרכב החולף שם אין שום סיכוי להבחין בזמן בפעוט שגובהו פחות ממטר. כן, חלקם נוסעים שם מהר. אני יודע, הייתי צריך להרוג אותם למפרע, את כולם, אבל אני לא. במקום זה אני מעודד אותו לבנות את השער. בינתיים עשינו תכנית והוא כבר קנה את החומרים. הוא יבנה את זה ברמת דיוק מאד שונה מזו שאני הייתי עושה, אבל אני מקווה שזה יספיק.




השבוע השתתפתי בארגון יום עיון על נחלי הגליל המערבי. בין היתר הוטל עלי לקנות את הכיבוד הטרי - פירות וחלב. בסוף הארוע המוצלח (הגיעו יותר ממאה איש והיה מענין), נשארתי עם שלושה קרטוני חלב. אבל אני לא אספיק לשתות יותר משנים עד שתוקפם יפוג.

מה תאמרי אם אנשוך בערפך?

מה יאמר אז ליבך?



ופעם אל הכד נפל

ראשו בפנים זנבו אל על


לא, לא זהיתי מה עושה השלט הזה שעל הקיר. הם מקדימים אותנו בהרבה, היפנים האלה.












WTF?




בדד אשב גם תפילה אין לי

בדד - בלי עתיד, בלי בלי תקווה, בלי חלום







זאביק אחיפז - מנהל אגף התפעול ברשות המים

איש יקר. גם התמונה הזו צולמה במסגרת יום העיון של נחלי הגליל המערבי. אני חשבתי שהצלחתי ליצור כאן דיוקן: דהיינו, תמונה שאומרת דבר מה נוסף, משהו מעבר לתווי פניו של המצולם. אבל האנשים שביקשו ממני לתעד את הארוע לטובת ידיעה בעתונות - לא התלהבו. כנראה שאיבדתי את זה. 



נעמה (קצינה בקבע) בתה של נורית, בכנס מחזור שארגנה אשתי. ארוע שאליו הגעתי באיחור - אחרי שרוב המוזמנים כבר עזבו.

נכתב על ידי , 10/7/2010 08:10   בקטגוריות גמני, שכונה  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)