הנני כאן

מלים: חיים חפר, ביצוע: יהורם גאון 

המקור: אני חוזר מארץ לא זרועה, מושיט ידי ללטוף את שיערך

הנכון: מושיט ידי אל תופת שערך

הנני כאן - מביט מן הגגות, הנני כאן - על ציפורים חגות
 

היו זמנים

מלים: חיים חפר, ביצוע מקורי: שושנה דמארי 

המקור: היו זמנים, אז במשלט ישבנו

הנכון: היו זמנים, אז במקלט ישבנו

וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח

בואי

מלים ולחן: עידן רייכל 

המקור: בואי, תני לי יד ונלך, אל תשאלי אותי לאן, אל תשאלי אותי על אושר

הנכון: אל תשאלי אותי על משה 

בואי נתחבק ונלך

 תרקוד

מלים, לחן וביצוע: שלמה ארצי

המקור: היא אומרת עזוב, זו שקיעה שכזאת

הנכון: זו שגיאה שכזאת

הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות

גם ההמשך די תלוש מכל הקשר. הנה דוגמה של בית:

ראשה הצעיר על ראשי
לא תמצא כבר בעיר כאלה ברושים
תאהב כל עוד אתה מתאים
אגב, היא אמרה לי תאהב אותי

לי זה נראה כאילו המתופף הותיק (מאיר ישראל) הקשיב ואמר לשלמה: "מנגינה מצויינת, אבל איפה המלים?"

- אה, תן לי עשר דקות.

- טואווב. אם אתה מצליח בשבע, הארוחה עלי.

ועל זה אני יכול רק לצטט את ההמשך

עד היום די מוזר, לא הבנתי דבר

על הדיקציה של הפרברים והנטיה שלהם לערבל את הטקסט כבר סיפרתי לכם בטעות בזהוי.

הפעם ניסיתי תרגיל קצת שונה: לתמלל את השיר 'מתוק התפוח' (כנראה שיר ברזילאי שתורגם ע"י יעקב שבתאי) רק משמיעה.

 כן, האזנתי לקליפ הזה, וחזרתי והאזנתי לו, תוך נסיון לכתוב את המלים. לא, זה לא מסובך: יש בשיר הזה שני בתים ופזמון. וכולם חוזרים על עצמם - כנראה כדי לנסות ולהקל על עבודת הפיענוח. אני מזמין אתכם לנסות את התרגיל הזה, מבלי להביט בשירונט.

זה מה שיצא לי:

אין לחם במטבח כך את אומרת (או אין לחם במיטה, או אין לחם במדבר, או אין לחם במטווח, או אין לחם וחיטה)

את כותבת לי בגדים לכל חייך (או את נותנת לי בגדים לכל חייך, או לכל חיי, או את תופרת לי בגדים לכל חיי)

 אך שימו לב והקשיבו ידידי (או אז שימו לב)

 הן זה גן עדן שנפתח יותר מדי (או שנמתח יותר מדי, או שהוא קצת יותר מדי, או שנפסק יותר מדי)

מתוק התפוח

הים הוא מלוח

מה שטוב הוא טוב וטוב והטוב הוא לא טוב (או והסוף הוא לא טוב)

כן רק אותי את אומרת

אותי את עוזבת כל ימייך (או אוהבת כל ימי)

בסוף הסתכלתי כמובן בשירונט. ואז הבנתי את הבעיה: לדיקציה של חורי יש כאן משקל גדול - אבל זה לא כל הסיפור, יש גם משהו נואל בנסיון שלי למצוא איזו משמעות במלים של יעקב שבתאי. אז זהו שאין (או שהן, אני כבר לא בטוח). דוגמאות? בבקשה, הנה כמה שורות שהעתקתי מהשירונט:

הן לחם ומיטה, כך את אומרת

את נותנת לי בגדים וכל חיי

מה שטוב הוא טוב וטוב מהטוב הוא לא טוב

אז כשכמעט רציתי לצטט את חז"ל שהיו נוהגים לומר 'מה זה החרא הזה' (מסכת תענית, פרק א', א, ה) הבנתי שזה לא יעקב, זה אני. אני פשוט לא הבנתי שזה שיר נונסנס. כן, יש סוגה כזו, והיא לא נועדה למרובעים.

יחסים

יפה שלי

מלים: זאב נחמה, ביצוע: איל גולן

המקור: את כל מילות האהבה אקשור בסרט, אתן אותן במתנה, אתן גם ורד

הנכון: אתן אותן במתנה, אתן גם זרת

טוב, זה הווי של מאפיונרים. אני חושב שאצל היאקוזה (מאפיה יפנית) הג'סטות האלה הולכות חזק.

בהמשך מופיעה השורה בת האלמוות:

למענך אני אשכח את חולשותי
וגם היא נכנסת לתחרות 'השורה המטומטמת ביותר בזמר העברי'. אבל, כזכור, די צפוף שם, בהתמודדות הזו.

גאוגרפיה 

מיליונים

מלים, לחן, וביצוע: אתי אנקרי

המקור: יש כמוני מיליונים, מסתובבים ברחובות

הנכון: יש כאן הודים - מיליונים, מסתובבים ברחובות

 ניסיתי להגיד שהמיסים הורגים כל הגיון

שביר

לחן: יצחק קלפטר, מלים וביצוע: אריק איינשטיין

המקור: שביר, מתפורר בקלות, מעמיס על עצמו את כל העולם

הנכון: שגריר, מתגורר בגלות, מעמיס את עצמו על כל העולם

נושר כמו עלה למשב כל רוח קלה