ענין של זוית ראיה
- "עכשיו תורי" אמרתי כשהסתיימה הרוטינה הבסיסית (איפה היית, מתי יצאת ומתי הגעת), אחרי שהתיישבנו בקפה תמוז בערב החורפי הקר.
- או קיי.
- מה היית לוקחת איתך לאי בודד?
- אותך.
- תשובה נכונה - אם היינו במשחק ריאליטי בטלוויזיה. אבל במשחק הזה את יכולה לקחת איתך רק חפץ.
- חוץ מבגד ים?
- טוב, קיבלת שני חפצים.
- תיק איפור, כמובן.
- אוקיי, ומה היית עושה שם כל היום?
- מחכה שיבואו להציל אותי?
- מי יבוא?
- אני יודעת, אולי יעבור שם מטוס...
- "כזה?" שאלתי ושרטטתי אוירון על הנייד שלי:
- הוא דומה לך. מין צעצוע כזה.
- כן אני יודע, אף פעם לא הייתי יותר מ-Toy boy בשבילך.
- בדיוק.
- ואז איך את מושכת את תשומת ליבו?
- של מי?
- של הטייס.
- מורידה את החזיה?
- תתרכזי רגע. האי קטן והאוירון טס די גבוה בשמים...
- מורידה את החזיה וקופצת?
- "ככה?" שאלתי ושלפתי מגוגל את התמונה הראשונה שעלתה אחרי שהקלדתי את מחרוזת החיפוש: Jump nude.
- היי היא ערומה לגמרי, אמרנו שאני מורידה רק את החזיה של הבגד ים. וחוץ מזה היא לא דומה לי.
- "אוקיי, אני אציין את זה בפוסט" אמרתי כשאני מצייר את חלקו התחתון של הביקיני:
המצולמת הינה שחקנית וכל קשר או דמיון בינה לבין הלגה (שגם היא דמות פיקטיבית) - הוא מקרי בהחלט
- טוב, אבל למה בגד ים ורוד?
- אה, כשהלבשתי אותך נזכרתי בשיר.
- תלמד אותי.
- אוקיי, זה הולך ככה:
תומא איש פילים
הפליג למרחקים
הלך תפס תומאי קטן
הלביש לו תחתונים ורודים
הלך תפס תומאי קטן
הלביש לו תחתונים ורודים
- זה לא קצת פדופילי השיר הזה?
- וואלה, לא חשבתי על זה. אבל למדנו על זה בתנועת הנוער.
- באיזו תנועה היית?
- בשומר הצעיר.
- אה, חשבתי שבני עקיבא הם הפדופילים.
- ובאיזו תנועת נוער את היית?
- בהיטלר יוגונד. שם שרנו רק שירי גבורה והקרבה פטריוטיים.
- רגע, את מתבלבלת ביני לבין גדעון האוזנר. בואי נחזור לרגע הזה על האי הבודד כשאת מנסה למשוך את תשומת ליבו של הטייס.
- טוב, אז תעשה אותי.
- עכשיו, כאן בבית הקפה?
- לא, התכוונתי שתצייר את הדמות שלי.
- "אה" אמרתי ושרבטתי את האוואטר שלה על המחשב:
- אבל הדמות הזו היא כל כך גברית. מזל שלא הוספת לי בולבול.
- אז שוב נכתוב שהיא לא דומה לך?
- לא. ואל תעשה את עצמך שאתה לא יודע למה אני מתכוונת.
- "טוב" נאנחתי ותיקנתי את האיור:
- "או, אתה רואה, כשאתה רוצה - אתה יכול" אמרה כשהיא מדגישה את המבטא הגרמני שלה.
- אז תזכירי לי, למה את קופצת?
- כדי למשוך את תשומת ליבו של הטייס החתיך.
- גם כשהוא נמצא כבר ממש מעליך?
- בודאי, מה זה משנה?
- רגע, אני אצייר את זה:
- אוקיי, למה אתה חותר?
- שבמקרה הזה, לעמוד זה בכלל לא רעיון טוב.
- למה?
- כי מזוית הראיה של הטייס את נראית ככה:
- ומה רע?
- קשה לו להבחין בך. את יכולה לייצר צללית גדולה יותר. בואי נראה מה יקרה אם תשכבי על הגב:
- אבל כשאני שוכבת על הגב, הציצי שלי שוקעים.
- צודקת. במצב כזה עדיף שהטייס החתיך לא יראה אותך.
- אתה כזה סכמטי. אתה בטוח שאתה לא גרמני?
- או, בדיוק אני עומד להגיע לשם.
- אני מקשיבה.
- נניח שהוא רוצה לירות עליך...
- מי
- הטייס השווה.
- למה שהוא ירצה לפגוע בי?
- כי הוא יהודי ואת גרמניה.
- אבל חשבתי שכבר הגענו להבנות...
- לא עכשיו, הסיפור הזה קורה על אי קטן בפאסיפיק בסוף מלחמת העולם השניה.
- הא, ככה. אני רואה שהעלילה מסתבכת.
- מה את עושה כשהוא מתחיל לירות?
- רגע, עם מה אתה יורה עלי?
- "עם מכונות יריה" אמרתי, כשאני משלים עם העובדה שקיבלתי את תפקיד הטייס, ושרבטתי מקלע עם קווי מתאר אדומים:
- רגע, בואי נרכיב שניים כאלה על המטוס:
- אוקיי, אז אתה יורה עלי. מה השאלה?
- מה את עושה?
- מה יש לי לעשות כשאתה בקריז של חיסול חשבונות ישנים. אני נשכבת.
- טוב, זה נכון רק אם אני תוקף בזוית נמוכה. אבל אם אני צולל עליך מלמעלה?
- אתה מתכוון - כמו כשאתה קופץ עלי מהארון?
- בדיוק. במקרה הזה אולי כדאי לך לעמוד.
- "רגע" אמרה כשהאכזבה נשמעת בקולה "אז אתה רוצה להגיד שלא עשיתי שום דבר נכון?"
- לא, היה דבר נכון אחד שעשית.
- מה?
- שהתפשטת על ההתחלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
