- "לאן נעלמת לי" היא נזפה בי כשהתיישבנו בלילה הצונן ליד השולחן המתנודד בקפה תמוז.

- רוב האנשים היו מוסיפים סימן שאלה בקצה המשפט הזה. 

- "או קיי, אני מוסיפה" אמרה וציירה באויר קו עקלתוני כשהיא מסיימת בנעיצת אצבעה בחזי.

- הייתי עסוק. את לא מאמינה איזו מעמסה ענקית אני מרים עכשיו.

- אבל כבר שבוע שאתה לא מדבר איתי. עברתי עכשיו למכנסיים, לא רק בגלל הקור, אלא גם כדי שאוכל להחזיק את הטלפון בכיס. אתה יודע למקרה שתתקשר. אבל הוא לא מצלצל.

- כן זה אני.

- הבנתי. אתם כולכם אותו הדבר.

- לא, לא הבנת. כשהטלפון שלך מצלצל - זה ההם. כשהוא לא - זה אני.

- ומה אתה עושה שם בצד השני הזה שלך כשאתה לא מתקשר אלי?

- שותק.

- אהה. ועכשיו, באת לשתוק איתי כוס קפה?

- אהה.

- "ספר לי משהו" היא רכנה על השולחן וצימצמה את עיניה הירקרקות במבט מרוכז, כחתול שמתכונן לזנק על טרפו "משהו שקרה השבוע".

- זהו שלא קרה כלום. אני כל היום יושב מול המסך ולומד.

- אז משהו שחשבת עליו. אני מתכוונת מחוץ להערצה שלך לתוכנת הקאד הזו. נו איך קוראים לה?

- סוליד וורקס. כן, זה באמת מאסטר פיס.

- אז משהו שלא קשור לכד-קטן-שמונה-ימים-שמנו-נתן.

- אין. העולם עמד מלכת. הדבר היחיד שקורה זה הדמיה תלת מימדית.

- אתה יודע, היו מהפכות בשבועים האלה.

- איפה?

- אלג'יריה, מצרים. הפגנות בתימן, מתיחות בירדן, עכשיו גם באירן מתחדשות המהומות, אולי גם בבחריין.

- כן, אלה אנשים שלי שעושים את זה. הם מדווחים לי באימיילים. אבל גם אותם אני לא קורא. הכל נעצר.

- אפילו הציפורים? הפסקת להסתכל על הציפורים?

- אה כן, הופיע אצלי על מתקן האכלה של הצופיות זכר אחד בלי רגל. אני קורא לו אברום.

 שני מימין: אבנר

- וצילמת לי אותו?

- לא. הוא ביקש שלא יצלמו אותו. אולי הוא מתבייש.

- ואיך הוא מסתדר? אתה יודע עם רגל אחת.

- כמו כולם, רק עומד על הרגל הימנית. נוחת כמו כולם, אוכל כמו כולם וממריא כמו כולם. ההבדל היחיד הוא שהרגל שלו קצת באלכסון, את יודעת בשביל להתאזן. חשבתי על זה שאולי הוא איבד אותה לאיזה חתול, או שאולי הוא נולד כזה.

- ו...

- אני לא יודע, זה צובט לי את הלב לראות אותו ככה.

- למה? למה ציפור נכה מוציאה ממך יותר אמפטיה מבן אדם נכה?

- לא יודע. אולי כי לבן אדם נכה יש מי שדואג אבל בעלי החיים החלשים - דינם נחרץ.

- "טמבל. אולי חסרה לו רגל אבל הוא יכול לעוף. אתה מבין מה זה? לעוף!"

- כן, הייתי נותן הרבה בשביל לעוף. אבל לא בטוח שרגל. אני אוהב את הרגליים שלי. טוב, לא כמו את שלך, אבל בכל זאת אני קשור אליהן.

 - "מה, מה אתה יכול לעשות עם כל הרגליים שלך" התריסה והרחיקה את הכסא שלה מהשולחן כדי לנעוץ מבט מופגן בפלג גופי התחתון "אל תענה לי עכשיו. בוא נעלה אלי ותראה לי" אמרה כשהיא מקשתת את גבה וזורקת עלי את צעיף הפשמינה שלה בתנועה של רקדנית סטריפטיז.

- לא, לא הערב. אני חייב עוד לגמור את השעור הרביעי בטוטריאל של הסוליד וורקס.

 







מכאן זה נראה כמו תאונה (ע"ע עדשת טלה), אבל לא. שני המטוסים האלה שהתקרבו אחד לשני במפגן אוירי, התרחקו לבסוף ללא פגע.

קרי סקארבאקה (Kerry Skarbakka) מבצע שוב את אחת הנפילות המתוקשרות שלו.


תן מנסה לנשל נשר (באנגלית הם קוראים לו vulture. בעברית אולי זה רחם, או שמעון, לך תדע. אבל לפי הצואר הערום והמקור - הוא מתמחה בנבלות) מהטרף שלו.

ליזט ויוהן גרובלר - זוג הצלמים שצילם את התמונה בשמורת הטבע קאווזולו נאטאל (Kwazulu-Natal), דרא"פ, מספרים שלתן לא היה שום סיכוי מול הדורס.

שתי התמונות האלה צולמו בהפרש של הרף עין: גם לזרזיר לא היה שום סיכוי מול העיט.

מעגלי התבואה האלה הולכים ומסתבכים. אם החוצנים האלה מעבירים כאן מסר למישהו - הוא הרבה יותר חכם ממני (ר' קפה עם הלגה להלן).

טוב, למי מאיתנו לא קרה, שאחרי ששכחנו את הסטייק על הכירה לכמה דקות, הופיעה על המחבת דמותו של ישו? ובמיוחד בערב חג המולד.

Yaa baby, Jesus loves you more then you will know 

930 איש לבושים כואלדו הצטופפו בכיכר השוק של גרייט יארמאות' (Great Yarmouth), נורפולק (אנגליה) בנסיון לשבור את השיא העולמי. איזה שיא עולמי? נו,זה של אנשים שמתחפשים לואלדו.

אם זה היה בישראל לא הייתם צריכים למצוא את וואלדו - אבנר כבר היה מוצא אתכם. נכון, כאן הוא שני מימין.

כן, צינזרתי את הדילדו שמפאר את חלקה התחתון של התמונה, אבל לא הצלחתי להפטר מקולה החם של יפה ירקוני ששרה בית נשכח:

כשנובחים פיות הסטנים
המרגמות נאנחות
אז מחשבתי תעבירני
אלייך רעה ואחות.

האמיני יום יבוא
טוב יהיה מבטיח לך
לחבק אותך אבוא
והכל אשיח לך.

מלים: רפאל קלצ'קין. בגלל זה הקלצ'ניקוב? אני לא בטוח שזה קלצ'ניקוב, אולי זו גרסה עדכנית שלו.

צפרדע השור (bullfrog) טורפת עכבר.

הצפרדעים התוקפניות האלה מסוגלות לנתר למרחק של 3.5 מ'. טוב, את זה גם אני יכול.

סבתא חביבה הציעה את האפשרות שהצפרדע רק שומרת על העכבר "אתה יודע, יש כאלה ששומרות את הביצים שלהן בפה". אני השתכנעתי.

אלסנדרה אמברוסיו (Alessandra Ambrosio) - דוגמנית על
 

עובד. עובדה. אם לא היה עובד בטח היתה נדלקת לו איזה נורה אדומה.

- סבתא חביבה: דומה לך.

- אבל אני, אני רק צבעתי כאן.

 אבי לוי ובניו

 - "תבוא איתי למסיבת הסילבסטר שהפאב השכונתי מארגן כאן?" שאלה כשהתיישבה אל השולחן הקטן בקפה תמוז.

- לא חושב.

- מה התכניות שלך לערב הזה? שוב לאונן מול המחשב?

- כן, אני בטח יעלה איזה פוסט.

- ותכתוב עלי?

- וואו, כמה שאלות? מאז הבוחן הבוחן הפסיכוטכני בלשכת הגיוס לא חקרו אותי ככה.

- באמת למה שלא תלך ותעשה פסיכומטרי?" שאלה כשהיא משלבת את רגליה הארוכות ופולטת את עשן הסיגריה שלה הישר אל תוך פני "מענין אותי כמה היית מוציא".

- למה, כדי שתוכלי לתייג גם אותי עם מספר? שתוכלי ליצור גם לי נישה על פי מידתי?

- רגע, רגע, לפני שאתה טוחן אותי, בוא ננסה חידת הגיון קטנה. אתה יודע, מהסוג הזה שיש בבוחן.

- "או קיי" עניתי בהיסוס כשאני מרגיש את היובש בפי - ממש כמו במבחנים האלה שעשיתי לפני 42 שנה.

- אם בשבתות בהן אין גשם, אינגה נוסעת לעין גדי, לאן נוסע ישי בשבתות בהן יש גשם?

- לעין חרוד?

- מעולה! אתה הראשון שהצליח לענות על זה.

- מה באמת זו התשובה הנכונה?

- וניסיתי את זה גם על רמי מימון שהוציא 760 בפסיכומטרי.

- כן אני מתבזבז הייתי צריך לעבוד ביחידת פיצוח הצפנים של אמ"ן.

- תשמע, אתה מטומטם. איך זו התשובה הנכונה? מה ההגיון כאן?

- באמת מה ההגיון?

- תחשוב לבד. יש לנו כאן שתי סדרות: בראשונה - אינגה, אין גשם, עין גדי. בשניה: ישי, יש גשם ו...?

- צודקת, באמת מה יש לו לחפש בעין חרוד? ועוד כשיש גשם. רגע, אולי הוא נוסע לעין חרוד מאוחד בכלל?

- "בינגו" אמרה כשהיא מוציאה את הטלפון הסלולרי שלה, זה ששבע מחרוזות קטנות קשורות אליו "אני הולכת התקשר למיקי מיחידת הצופן".

- "את רצינית?" שאלתי אחרי שראיתי אותה מתלחשת עם הפלאפון.

- ברור. מחר היא תשלח אליך שני סוכנים חשאים שיגייסו אותך.

- רגע, אבל אם הם חשאיים איך אני יזהה אותם?

- הם גדולים כאלה. אבל ממש. ויש להם חלוקים לבנים. אבל בגלל שהם חשאיים אז הם בצבע אפור, עם הלוגו של אבי לוי ובניו. אתה יודע, שלא יזהו אותם.

- אז למה יש עליהם את הלוגו? בעזרתו כל אחד יכול...

- עזוב! עזוב את המחשב ובוא איתי לפאב השכונתי. אני אחפה עליך בבלוג. או קיי?