לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שכונה 363




גם אני הייתי קופץ פעם על אשתי מהארון.

אבל היום יש לנו חדר ארונות. וגם דיסקוסים בעמוד השדרה. כן, הכנפיים כבר לא נושאות אותי באותה הקלות כמו פעם.


"חכה ארבעים שנה, וגם אז מיהרת" אומר פתגם בדואי שמתייחס לנקמת הדם.

גם אחמד (שם בדוי) מהכפר הבדואי השכן שלנו - ערב אל ערמשה, מכיר את הפתגם הזה. למרות זאת הוא הפך לצל של עצמו אחרי ששנים מדודיו רצחו אחד מהחמולה היריבה בכפר. אמנם המשפחה שלו ביקשה סולחה, אבל המשפחה הנפגעת סרבה. הם רוצים נקמה. ובאמת מה יש להם למהר? עכשיו כשהכדור במגרש שלהם? למה לא לחכות עשרים שנה? שכל בני חמולת הרוצח יחיו בפחד יומיומי. ומדובר במאות רבות של אנשים שכולם מועמדים לשלם על הרצח ההוא. וגם הנוקם שיודע שיכנס לכלא למאסר עולם, מה יש לו למהר? למה שלא יקים בינתיים משפחה וימצה את חייו? הוא יוכל להכנס לכלא גם לעת זקנה.

יש להם אמירה נוספת בנושא "הנקמה היא מעדן שצריך לאכול כשהוא קר".







לשכן שלנו יש חתול יפהפה בשם סימבה. מדי יום הוא בא אלינו ותובע, ביללות צורמניות, השלמת הכנסה.



אני לא יודע בדיוק מה אשתי נתנה לו בפעם האחרונה, אבל מאז הוא לא מפסיק לבוא ולנג'ס. חתול מתוק.




גם אני לא ראיתי את הדמיון בין שתי התמונות. במקרה שמתי אותן ביחד. 




יש אנשים שאשכרה בונים גומחות ומדרגות מיוחדות לעציצים.

עד היום השארתי את כל העציצים לאשתי "אני אוהב אותם שתולים בקרקע המולדת ולא מנותקים". אבל היום אני בשלבים ראשונים של תכנון רכב (משאית ישנה, קטר עם קרונות מחביות או טרקטור עם עגלה) שעליו עציצים. אני אציב אותו בגינה. יתכן שיהיו בו חד-שנתיים. עד היום גם בהם לא נגעתי. נראה, אני עוד לא סגור על כלום. הכי טוב זה למצוא גרוטאה של טרקטור ישן קטן, מאלה שישמשו לנוי בקיבוצים.


האופנוע הגדול בעולם?

 


 לדברי היצרן שלו, ה-Gunbus האופנוע הגדול בעולם.

אמנם אני לא הגעתי לתערוכת האופנועים ההיא באסן, גרמניה, שנערכה בדיוק לפני שנה (בנובמבר 2009), אבל בטח הגיעו לדוכנים שלו כמה נודניקים אחרים עם תמונות דומות לאלו:

 



מסתבר שהדגם הזה כבר נעשה ביצור סדרתי


גם זה נראה לי יותר גדול מהגנבס. אבל אולי היצרן שלו יכול לטעון שהוא האופנוע הגדול ביותר שנוסע ללא גלגלי עזר, או משהו דומה.


בעיני זהו האופנוע הגדול מכולם
 



 


 

 

 

 





לפני
מצויין, אבל קצת אנמי לטעמי



אחרי

טיפלתי בניגוד, צבעתי והוספתי קצת רעש ושמחה.


אותם האנשים שיסכימו איתך, ללא פקפוק, שיש משהו כמו 4 מיליארד כוכבים, יבדקו אותך כשתגיד להם שהצבע טרי.

 


 

למה כולם שונאים אותי

כשהגעתי, באיחור של חמש דקות, לפגישתנו הלילית בקפה תמוז שמעתי אותה מפזמת "מי שמאמין לא מפחד, את האמונה לאבד".

- "תגידי" אמרתי כשאני מתיישב מולה ומזמין אספרסו כפול "ומי שלא מאמין?"

- מה איתו?

- האתאיסטים פוחדים לאבד את האמונה?

- לא

- אז מי כן?

- אף אחד כנראה

- אז מה המשמעות של המלים האלה?

- רגע, מה אתה מנסה להגיד לי?

- שהשיר מטומטם.

- אבל זה הפך ממש להמנון. כולם שרים אותו כל היום בכל מקום.

- אז?

- שהאנשים אוהבים שירים מטומטמים?

- ומי אוהב שירים מטומטמים?

- אנשים מטומטמים?

- את אמרת.

- אוף, אני שונאת כשאתה כל כך רציונלי.

- ומתי את אוהבת אותי?

- "כשאתה קושר אותי עירומה לטבעות שבחדר השינה שלי ומרביץ לי ממש חזק" אמרה כשהיא נושפת עלי טבעת עשן.

- אבל הלגה, אף פעם לא קשרתי אותך ובטח שלא הרבצתי לך. את יודעת שזה לא מה שעושה לי את זה.

- עכשיו אתה מבין למה אני שונאת אותך? למה כולם שונאים אותך? תשתה, תשתה את הקפה שלך, הוא מתקרר. ולנו יש את מלך העולם והוא שומר עלינו מכולם.

 

נכתב על ידי , 23/10/2010 08:32   בקטגוריות שכונה, קפה עם הלגה, קישקשתא, לולאה, דיספארמר, בדרך לתבור  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התנתקות


 

מוקדש לעודד גלעד - שמדבר איתי על סימטריה

 

לקוראים שביקשו לדעת פרטים על כוכבת הפינה קפה עם הלגה.

הלגה חתוקה-אוחיון (שם בדוי), היא בוגרת החוג למנהיגות של המוסד ומחברת הסלוגן האלמותי פיקוד בים - אתגר לאדם. אני נפגש אתה מדי פעם, באישון לילה, בקפה תמוז שבקיבוץ והיא מרשה לי לצטט מה שאני רוצה מהשיחות שאנחנו מקיימים - כל עוד אני לא חושף את זהותה.

- ומה עם תמונה?

- כמו שנתת לי שם בדוי, ככה אתה יכול גם לשים תמונה פיקטיבית. אתה יודע מה, תיצור אותי. תעצב אותי בדיוק כמו שלמדנו בקורסי הביטוי והמנהיגות האלה.



הלגה חתוקה-אוחיון

 

רק כשיצרתי אותה ראיתי שיש משהו ממש קשה בתמונות של סימטריה מושלמת. לפני שעשיתי שינוי קטנטן באחת העיניים, היה אפילו עוד פחות נוח להביט בפנים האלה. וכן, לצורך הפוסט הזה חתכתי את החלק התחתון של התמונה.

 

 

 

- "הצלחה?" היא תלתה בי מבט עייף כשהיא מנסה לברר לעצמה אם אני מתלוצץ "אתה מתכוון כמו שהמצאת את שם העיר הזו שבה נמצא משכן נשיאי הונדורס?"

- Tegucigalpa?

- כן.

- זה השם שהיה כתוב באתר ממנו לקחתי את התמונה. אני רק כתבתי אותו באותיות עבריות. וגם, זה יהיה רק בפוסט הבא.

- אז אתה רציני?

- לא סתם הצלחה, הצלחה מסחררת.

- אבל כולם הגדירו את זה ככשלון מהדהד, אתה הפרשן הראשון שאני שומעת שמפרגן למהלך החד צדדי הזה.

- כי אתם כולכם בכיינים אוטיסטים. אם משהו לא הולך בדיוק לפי החלום הרטוב שלכם אתם סותמים את האזניים ופורצים בצעקות.

- אל תגיד אוטיסטים. תסמונת אספרגר זה מספיק חמור.

- Whatever.

- אבל כל הקסאמים, הקטיושות, והמרגמות שהיו אחרי זה על ישובי עוטף עזה?

- את מתכוונת - עד עופרת יצוקה.

- כן, וגם אחריה.

- אז זהו שמהלך כזה צריך לגבות בתגובה נחושה. אם היינו מגיבים בכח על הירי הראשון והשני לא היינו צריכים אפילו להכנס לשם. תראי מה קורה שם עכשיו. אני לא משלה את עצמי שהם לא רוצים להכניס לנו. הם עדין, ברובם המכריע, המון מוסת ורצחני...

- רגע, רגע, לא אמרת צמא דם.

- אני מסכים, גם צמא דם. הם יעשו הכל כדי לטבוח בנו במטרה לחסל אותנו. כן, רובם יהנו ממראות הדם וההרס. הם לא עושים את זה כי הם פשוט לא יכולים. אבל תחשבי על האלטרנטיבה, כמה הרוגים, פצועים, מתח וחיכוך היינו אוכלים אם היינו נשארים שם.

- כמה?

- יותר מאשר בקיבוץ מהדגם הישן. נגיד כמו ברעם. את יודעת, מאלה שלא עברו את תהליכי השינוי.

- רגע וזה מה שאתה מציע גם בגדה המערבית.

- בודאי. ראש ממשלה עם חזון...

- אתה מתכוון עם ביצים?

- עזבי את הביצים לרגע, אני מתכוון למשהו שנקרא באידיש א-מענטש, אחד שעושה את מה שבאמת נחוץ לעם היהודי. מבחינתי הוא יכול להיות גם אשה. אחת כזו היתה מציירת קו שהולך ברובו על גדר ההפרדה עם תיקונים קלים ומשחזרת את מעשהו האמיץ של אריאל שרון.

- אני לא מאמינה. אתה? אתה משבח את אריאל שרון, האיש שהיה אחראי לכניסה היהירה שלנו ללבנון.

- כן, גם אותי הפירגון הזה מפתיע. אבל בערוב ימיו, המנוח התעשת ועשה משהו ששום מנהיג שמאל לא היה יכול לעשות.

- רגע, אבל הוא עוד לא מת.

- טכנית. הם עוד מתחזקים את הגופה שלו. אבל הוא לא ישוב אלינו. החדשה הבאה שתשמעי עליו תהיה שהוא מת. וגם אני לא מרגיש בשיאי בזמן האחרון.

 - רגע, וכל האנשים שהתיישבו שם בגדה בברכת הממשלות שלנו...

- את מתכוונת לעצימת עין.

- תקרא לזה ככה. אבל לא חבל לך על האנשים האלה שמבחינתם ביצעו שליחות לאומית?

- בסך הכל מדובר כאן בחבורת מופרעים שמונעים ע"י חזון משיחי. הרי מה הם מנסים להשיג?

- את ארץ ישראל השלמה.

- בואי נניח לרגע שהם יצליחו ונספח אלינו את כל שטח הגדה...

- והרמה.

- עזבי רגע את רמת הגולן. אם המגלומנים האלה יצליחו לבצע את זממם, מה יהיה לנו כאן? מדינה דו לאומית שבה אנחנו נהפוך למיעוט.

- אבל לשיטתך, אם נעזוב עכשיו, באופן חד צדדי, את כל הגדה, הרי החמאס ישתלט ויתחיל ירי של טילים, מרגמות ובסופו של דבר גם תותחים ארוכי טווח. הם יקימו מדינה ויפציצו את נתב"ג.

- זהו שמהלך חד צדדי דורש מאיתנו להיות חזקים. לא רק ברמה הצבאית אלא גם ברמה הלאומית. אם נגיב בתקיפות על מעשי האיבה הראשונים, הם יעברו להתנהל כמו מדינה. מה, שאר המדינות השכנות שלנו תמיד הניפו את דגלי ישראל בחג העצמאות כשהם שרים את המנוני ביתר וגולני?

- רגע, עכשיו יש המנון חדש: מי שמאמין לא מפחד!

- דוקא את זה גם הם שרים. אבל בוראיציה קלה - אנחנו אומרים: ולנו יש את מלך העולם והוא שומר עלינו מכולם! והם אומרים אותו דבר אבל במלים אחרות: אין אלוהים מבלעדי אללה.

- ומוחמד הוא נביאו.

- אבל ראי זה פלא, היום יש לנו יחסי שכנות נסבלים עם כל השכנות האלה. כן, כולל סוריה.

- ואתה חושב שיש רוב לדעות הפוסט ציוניות התבוסתניות האלה שלך?

- איזה מזל שיש לנו כבר את המודל של פינוי חבל עזה. עד להצגת המהלך הזה, אף אחד, חוץ מהמנוח ואחד מיועציו, לא חשב שתהיה לזה תמיכה ציבורית. אבל ברגע שהוצגה תכנית כוללת עם גיבוי מנהיגותי נחוש - העם התייצב מאחוריה.

- אתה מתכוון לתקשורת. חברות שלוחי הלשון האלה שהיום מתייגים את ההתנתקות כפיאסקו.

- כן, הם עזרו מאד בעיצוב התמיכה הציבורית. ואני סומך עליהם שהם יתייצבו גם הפעם. 

- רגע, אז אני מבינה שעל המשך ההקפאה אין מה לדבר איתך.

- עזבי, הנה ציפור.

  



פינוי עמונה בפברואר 2006. תמונתו הנהדרת של עודד בליטי שזיכתה אותו בפרס פוליצר ב-2007 בקטגורית החדשות.



כן, יש משהו קשה בתמונות של סימטריה מושלמת. אני עוד שוקל לעשות שינוי קטנטן באחד הצדדים.

נכתב על ידי , 5/10/2010 09:14   בקטגוריות הגיגים, קפה עם הלגה  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)