לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

פסילות אולימפיות




 

אז יש לי עוד כמה הערות על האולימפיאדה. נכון, כולן במישור הטכני/ארגוני/סמנטי. מה לעשות כזה אני.

 

הפוסל במומו

בקפיצה לרוחק (אני כמעט בטוח שנכון להגיד 'קפיצה למרחק' אבל רציתי לטרחן כאן בנושא אחר), למה צריך לפסול את הקופצים שעברו את הקרש?

נכון, פעם, כשעוד היו מודדים את מרחק הקפיצה בעזרת רולטקה, אי אפשר היה בלי זה. אבל היום? מה היום, כבר לפני 4 אולימפיאדות, ניתן למדוד את הקפיצה באמצעים אלקטרוניים - היישר מנקודת הניתור. אז תוותרו לנו על השופט הזה שיושב עם הדגל האדום ליד הקרש (ועזבו, כבר לא צריך להחליף אותו במצלמה), תרחיבו את לוח הקפיצה ותנו לספורטאים לקפוץ מאיפה שהם רוצים. זה לא רק יחסוך את כל הפסילות האלה, אלא גם את אובדן הסנטימטרים היקרים של כל אלה שמנתרים הרבה לפני קצה הלוח.

 



המקצה שלפני הגמר

למרות חולשתי לאוקסימורונים, לא אהבתי את הביטוי 'מקצה חצי הגמר השלישי' שאותו השמיע אתמול, כמה פעמים, שדר האתלטיקה (לא חשוב מאיזו עדה) שלנו. מה רע בביטוי 'מקצה שליש הגמר'? כן, אני יודע, המארגנים רוצים שנדע שאחרי זה יגיע רק מקצה אחד נוסף, אבל האם הביטוי הזה מבהיר או מערפל את התמונה? 

 

נו, באמת

מכירים את זה שכשמצלמת הטלויזיה סורקת את הצופים באצטדיון אחרי שמתחיל להחשיך, ניתן להבחין שהקהל מבליח בשלל נצנוצים, משל היה מנסה להתחרות בשביל החלב? אז אלה, כמובן, הם אורות המבזקים של מצלמות הצופים. האם מישהו מהצלמים האלה חושב שהמבזק שלו מסוגל להאיר חלל בגודל של האצטדיון? או קיי, אני יודע שהיום מרבית כוכבי הפולסר האלה הם המבזקים הקטנים שמובנים במצלמות הטלפון הסלולרי וכמעט לאף אחד מהצופים אין מושג איך לכבות אותם (או לחלופין - לשלוט על כל פונקצית צילום אחרת - למעט הכנסת נושא התמונה למרכז הפריים), אבל זו סיבה להפסיק לצחוק מהם?


 צילום עם מבזק

 



צילם ללא מבזק

 

קו הזינוק

גם את הזינוק למקצה הגמר בריצת עשרת אלפים מ' גברים לא אהבתי .

באולימפיאדה הנוכחית, כמו בקודמתה, רצי העשרת אלפים מזנקים בו זמנית בשתי קבוצות - שאחת מהן קרובה יותר לקו הסיום. בכמה? להערכתי בכמה עשיריות טובות.


לא נכון: שני קווי זינוק

 

אז מה נעשה עם העובדה שלסדר את כל הרצים האלה על קו אחד יגרום אפילו ליותר באלאגן? תקשו את הקריטריון עוד מעט וכך תתחילו עם פחות רצים. בריצה שנערכה אתמול היו כמה אתלטים שנשרכו מאחור ביותר מהקפה. הספורטאים האלה... עזבו, למה שלא תזניקו אותם בטור?

 



נכון: קו אחד

נבחרת הכדורמים האמריקנית באולימפיאדה הנוכחית. שני מימין - אבנר.

נכתב על ידי , 5/8/2012 07:35   בקטגוריות הגיגים, למה צריך להגיד לכם הכל, מסדר זהוי, ספורט, תמונות מחזור, תמונות שלא תראו יותר  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



וילה בג'ונגל


זוכרים את הפרוייקט בית על העץ?

 

אז זו התכנית של 'העץ'. דהיינו - הפלטפורמה שעליו יבנה הבית של סוס פרא:



המתקן ממוקמם על מדרגה בגינה. 

על הרצפה העליונה יבנה הבית (עדין לא השלמתי את תכנונו), על התחתונה אאחסן בעיקר ברזל ואילו הקומה האמצעית (זו שאין לה רצפה) מיועדת לאיכסון הקיאק אותו אני מקווה לקנות בקיץ הקרוב (כן, מי שיודע על קיאק מסוג 'ישיבה עליונה' יד שניה, מוזמן ליצור עמי קשר).

למען הפשטות, הסתרתי כאן את החיזוקים האלכסוניים של הקונסטרוקציה.

 

בשבועות האחרונים התחלתי אשכרה לבנות אותו. כרגע הוא נראה בערך ככה:



 

למה בערך? כי מאז שצילמתי את התמונה הזו התקדמתי עוד קצת. אני מקווה להשלים את המסגרות (קונסטרוקצית המתכת) במהלך חול המועד.


הפעם אין לי שום כוונה להלאות אתכם בפרטים הטכניים (טוב, אולי אם ממש תתחננו), אלא לדבר על העקרונות.

 

הקונסטרוקציה הזו נבנתה בליבו של שיח אוג חרוק גדול. הצמח הזה משמש לגדר חיה ואפשר לגזום אותו ולעצב בעזרתו צורות ואפילו פסלים.

הנה חתול גדול (בגובה של שני מטר) שעיצבתי מהשיח הזה בגינתי:

 



לצורך הבניה, גזמתי, ממש נמוך, חלק גדול מהשיח. אבל לאחר שהבניה תסתיים, אניח לו לגדול ואעצב אותו באופן כזה שכל הקונסטרוקציה המפלצתית הזו תוסתר ע"י השיח (אני מניח שזה יקח כשנתיים). החלקים היחידים שישארו חשופים הם הסולם והרצפות. ממש כפי שעשיתי בצריח הזה:



 

אני משתעשע במחשבה לבנות גם את הבית עצמו משלד ברזל וגג רעפים ולהניח לשיח ליצור את הקירות.


הבית שאני בונה לא יראה ככה. ממש לא. אולם התמונה הזו יכולה לשמש בתור אוריינטציה כללית.

 

אבל את תכנון הבית אציג בעוד זמן מה. השארו על התדר.

 

לקחים

למרות שאת הפקת הלקחים עושים בסוף הפרוייקט, ואולי אפילו שנה לאחר סיומו, אני חושב שאם הייתי יכול לחזור בזמן, הייתי מרסן את פרץ המגלומניה שתקף אותי כשתכננתי את המפלץ הזה (שטח הרצפה העליונה הוא 2.5 על 3.5 מ' וגובהה הממוצע הוא 3 מ' מעל הקרקע).

היום הייתי מנסה להשיג את הפונקציונליות הנדרשת במתקן שגודלו כמחצית ממה שאני בונה היום. וזה כולל לא רק את הבית, אלא גם את שתי קומות האיחסון שמתחתיו. הקטנת המימדים היתה יכולה לחסוך לא מעט עבודה וחומרים.

 



 



מחאת הפייסבוק



יום אחד אני אמצא מה לאייר עם התמונה הזו. Stay tuned.



נכון שלא כל טיול באפריקה מסתיים כשאתה יושב בסיר מרק גדול, מוקף בעשרות ילידים עירומים, אבל זה כן.






תגידו, יש דבר כזה? רביעיה של תאומים זהים?




נכתב על ידי , 1/4/2012 23:00   בקטגוריות דיוקן, הנבחרת, מדריכים, מסדר זהוי, שכונה, תמונות מחזור, תמונות שלא תראו יותר, בית על העץ  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
149,674
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)