
תגוביות
הנה עוד שיבושים שהגיעו בתגוביות. אתם מוזמנים להמשיך ולהציע. את הטובים אני אפרסם כאן.
חגיגה
מלים: הנרי, ביצוע: שרית חדד
פיענחה: אלישבע
המקור: בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה ולשתוק הרבה.
הנכון: בחורה מבית טוב צריכה להיות יפה ולשתות הרבה.
כן שרית, דוקא בתנאי הראשון הצלחת לעמוד יפה.
שרית לפני 13 שנים.
למה, למה להגיד 'כונפה', כשאפשר לתאר אותה כ'מעניינת' או 'מוכשרת'?
שרית היום - הזמן זורם לו לאחור.
ככה זה כששותקים הרבה (ע"ע 'כשאני איתך אני כמו דג').
אתם מוזמנים לנסות את זה בבית. מי שיצליח לשתוק באמת הרבה (נגיד שבע דקות) יזכה להתחבר ליופי הפנימי שלו - ומשם כבר אין דרך חזרה.
טוב לי
מלים ולחן: שלום חנוך, ביצוע: אריק איינשטיין ושלום חנוך
פיענח: עמי דביר
המקור: אל תלכי ללקוט בשדה אחר, את אחת שלי
הנכון: התחת שלי
כן, גם אותנטי וגם קלישאה.
התחת שלי
קזבלן
מלים: דן אלמגור, ביצוע: יהורם גאון
המקור: בקסבה בחצי היום כשהשוק פתוח
הנכון: אגס בא בחצי היום כשהשוק פתוח

בהתחלה הוא היה מגיע כשהחנות פתוחה, אבל בהמשך הוא החליט להרחיב את עסקיו.
אדון הסליחות
מלים: מן התפילה
המקור: זוכר ברית אבות
הנכון: זוכר בית אבות
המקור: חטאנו לפניך, רחם עלינו
הנכון: חתן הוא לפניך, רחם עלינו
חוקר כליות
סליחות
מלים: לאה גולדברג, ביצוע: יהודית רביץ
המקור: תנני ללכת, הו תנני ללכת, לכרוע על חוף הסליחה
הנכון: לכרוע על חוף על שמיכה
ולמדתי שם לכל ריס וציפורן ולכל סערה בבשר החצוף
ודוקא היום, בא לי לכרוע על חוף הסליחה. קראתי שוב את שירו של אלתרמן 'ערב עירוני'. איזה יופי. כן, גם המוזיקה של יוני רכטר והביצוע של יוסי בנאי.
בגלל שהוא כל כך יפה אני מביא אותו כאן בשלמותו:
ערב עירוני
מלים: נתן אלתרמן, לחן: יוני רכטר, ביצוע יוסי בנאי
שקיעה ורודה בין הגגות
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות, נוגות
אומרות לערב "למה באת?"
הפנסים פרחי העיר
מלבלבים באור ניחוח
אביב חשמל עצוב בהיר
משיכרונו אסור לברוח
הוא רק יתום ורק תמים
נולד לרגע ואיננו
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בעינינו
בין הימים והלילות
לנאות מראה כחולים נלך נא
כל נשמותינו הבלות
שם דשא עשב תלחכנה
נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו
מה שהיה ולא היה
נדמה כמו ישוב להיות עוד
כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד
גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת
שקיעה ורודה בין הגגות
אספלט כחול מלמטה
עיני נשים נוגות נוגות אומרות
לערב "למה באת?"
גם כאן אלתרמן בוחן סף הסבלנות שלי. כי לחרוז 'אוטו' עם 'להיות עוד', או להתחיל את הבית ב'כעת אני מאד אחד' רק כדי לחרוז את זה עם המטאפורה של הלבנה שחולצת שד, נו באמת. וגם השורה 'ירצה לבכות מרוב תוחלת' לא היתה עוברת אצלי בשאר ימות השבוע.
אבל לשיא המשורר מגיע כאן כשהוא עושה שימוש מופלג בחירות הפואטית שלו עם המלה 'נקטן'. ולמרות הכל אני סולח לו. למה? כי הסך הכל יצא כל יפה. זה למה.

עד שאפילו אם אלך, לא אתבונן לאן אבואה
ככה זה באמנות. בגלל זה אלתרמן הוא לא מהנדס של השפה אלא משורר - כדי להתפרע. אם זה עובד - סולחים לך על כל עיגולי הפינות.
ציפור שניה
מלים: נתן זך
המקור: ראיתי ציפור רבת יופי
הנכון: ראיתי ציפור, רב"ט יוסי
דימה כגן מפתיע את המ"כ שלו בטירונות, שחשב ששמע כבר את כל הנימוקים לבקשה לראות את הקב"נ.
מלים שאמרתי אמש - לא אומר עוד היום
- אתה יודע מה כגן, גש לאפסנאות ותחתום על שמיכה אחת.
- כן המפקד.
- ואם יש להם שם מחסניות, תחתום על חמש.
- כן, המפקד.
אחרי שעה קלה חוזר דימה עם חמש שמיכות.
- מה זה? הרי אמרתי לך לחתום על שמיכה אחת.
- אבל היו מחסניות, רב"ט יוסי.
דוקא סבתא חביבה צחקה (וגם אני, כי היא שמעה את זה כשהיו לה מים בפה), למרות שלה סיפרתי את זה עם סופר, גבינה ושש ביצים. כן, אולי זה יכול לעבוד גם עם שש שמיכות, או אפילו שבע. נראה, אני עוד צריך לבדוק את זה. אבל הכי חשוב - היא נתנה לי לצאת למסדר חולים כדי לראות קב"נ.