לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

הסוד השמור ביותר במרשתת ב'


אז בואו נתחיל לענות על השאלות הרות הגורל שהועלו בפוסט הקודם הסוד השמור ביותר במרשתת א'.

 

האם דניס מילאני מעולם לא חשפה את פטמותיה?

לי נראה שכן. ואני גם מבין מדוע היא קיבלה הנחיה חד משמעית לחדול מזה.

הנה תמונה מראשית הקריירה שלה:


דניס מילאני חושפת את הסוד השמור ביותר במרשתת

 

לי התמונה הזו נראית אותנטית. והיא מסבירה גם את ההנחיה המפורשת של מנהלה האומנותי 'דניס, אני לא יודע איך לבשר לך את זה בעדינות, אבל עם כיסוי ותמיכה את נראית הרבה יותר אטרקטיבית. התמונות האלה יהרסו את הקריירה שלך. אה, ועוד משהו, תנסי להשען קדימה, זה בהחלט יכול לעזור'.

  

 

האם זו באמת התעבורה שהייתי רוצה לראות בבלוג שלי?

אני החלטתי להרחיב את האימון שלי בויתור על שיפוטיות גם לגבי קוראי הבלוג. יכול להיות שחלק מחובבי השדיים הגדולים ימצאו ענין גם בתכנים אחרים שאני מעלה. רוצים הוכחה? אם תקלידו את מחרוזת החיפוש "שדיים גדולים" בחיפוש תמונות בגוגל (ותבחרו להציג רק את הגדולות), בעמוד השישי תופיע חבית שחרטתי (והצגתי בפוסט מבוא לבתר חבתנות)



 

זה קורה, לא רק בגלל שהטכנולוגיה של החיפוש עדין בחיתוליה, אלא גם משום שחלק הגולשים שחיפשו ציצי גדולים גילו ענין גם בחריטה.

אגב, אם אתם סקרנים (אבל לא מספיק כדי לפתוח את הפוסט ההוא), המוצר שיצא בסיום העבודה הוא זה:


תיבת קינון לירגזי.

בשלושת השנים האחרונות היא מוצבת על מעמד בגינתי לנוחותם של הירגזים שמעולם לא קיננו בה (ע"ע אבל אני ציפור שם לא ראיתי).

 

לכן החלטת המערכת נשארת בעינה - לעשות מאמץ להגדלת את מספר קוראי הבלוג הזה כמעט בכל דרך אפשרית ביותר מאפיק אחד.

  



 

ים של דמעות

מלים: זמירה חן, ביצוע: מי לא

המקור: ובלב זכרונות, מן הסתם - כבר שכחת

הנכון: ובלב זכרונות, מן הסתיו - כבר שכחת 

 

המקור: ארוכים הלילות מיום שעזבת

הנכון: ארוכים הלילות מיום שאת סבתא

 

ואכן, להולדת הנכד הראשון יש פוטנציאל להארכת לילותיה של סבתו. 

 

היו זמנים

מלים: חיים חפר

המקור: וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח, ותספר על זאת אגב עישון מקטרת.  

הנכון: ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח, איך אז היה הגב - עישון מקטרת

 

כן, זו טעות אותנטית. את השיר הזה אני מכיר מילדותי והרבה שנים חשבתי שההפך מגב כפוף זה גב ישר שמיתמר כלפי מעלה - כמו עשן המקטרת.

 

בשל תפוח

מלים: חנ"ב, ביצוע: שלמה ארצי

המקור: היא עלמה רכה, אני איש צעיר

הנכון: היא על מרק, אני על יין (אפשר גם היא על מרק, אני על ג'חנון)

 

טוב, כדי להבין כמה זה נכון אתם צריכים להכיר את השיר. בגלל שהוא מושר בהברה אשכנזית ובגלל שהוא מושמע ברדיו מעט מאד לאחרונה, אני ממליץ להאזין לו כאן. בכלל, זה שיר מורכב: יש בו סוג של גילוי עריות (המשורר תוקע את בת דודתו), יש שם פעילות מעיים ('גם מעי המו זמיר עדנים, ופזמון חדש יעוררו'. ואל תשכחו שהשיר מתרחש בתוך בריכת מים), ובעיקר, יש שם שורה שלא הבנתי אף פעם עד שפתחתי את השירונט: 'להביא ראיה מאהבתי'. גם היום, כשאני מבין את פשר המלים, אני מתקשה לקלוט את המשמעות: האם ביאיליק היה צריך, כמו בסרטי הקולג'ים האמריקאים, לגנוב את התחתונים של חברתו ולהביא אותם אל החברה' כדי לקבל מהם צ'פחה? זה המשורר הלאומי שלנו או התסריטאי של אסקימו לימון?

 


אני אהבתי בשל תפוח

נכתב על ידי , 19/2/2012 06:54   בקטגוריות כיבוש העולם, תמונות שלא תראו יותר, שמועת שוא  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסוד השמור ביותר במרשתת א'


 

איך ירדתי לזנות א'

"תראי" אמרתי לסבתא חביבה "משהו קרה כאן, ביומיים האחרונים מספר הכניסות לבלוג הזה אשכרה הוכפל".

- אולי יש הרבה אנשים שמוצאים ענין בשיבושי השירים האלה שלך.

 

לא, נראה לי. זאת אומרת יש. מספר המנויים גדל מעט בעקבות כניסתו של הפוסט על פי השמועה להמלצת העורכים, אבל אני מכיר את ההשפעה שיש לפינה הזו על הרייטינג. במשך שלושה ימים נכנסים 1300 איש בנוסף על התעבורה הרגילה, אבל כמעט אף אחד מאלה שנחשפים לבלוג לא חותם כאן קבע. דהיינו - ביום שאחרי, ההתעניינות חוזרת לשגרה.

אחרי שהסתכלתי קצת, מה חיפשו הנכנסים (לא הייתי צריך את גוגל אנליטיקס בשביל זה, הכלי המובנה בישרא הספיק) גיליתי שמאיזושהי סיבה שתי תמונות של דניס מילאני שהעליתי בעבר לבלוג הזה מופיעות בשורת התמונות הראשונה של מי שמחפש את כוכבנית הפורנו הרך הזו.



שתי התמונות הימניות הן מהבלוג הזה, האמצעית היא לא דניס בעליל, ושתי השמאליות הן מעט פחות אטרקטיביות.

 

אבל מה קרה עכשיו שפתאום כמה תמונות ישנות טיפסו במעלה הרייטינג במנועי החיפוש? אולי יש קשר לזה שבפוסט שהעליתי לפני שלושה ימים - יחסים א', העליתי את התמונה הזו:


קן תפילותי I need אחות

 

אז למרות שזה לגמרי לא ברור לי איך התמונה הזו השפיעה על הפופלריות של שאר התמונות, ניסיתי לבצע חיפוש תמונות של דניס מילאני (כמובן שהגבלתי את החיפוש רק לתמונות 'גדולות') ובכל המקומות - מהשני ועד ל-12 הופיעו התמונות מהבלוג הזה.

 



כן, גם תמונות הצנחן החופשי היא מהבלוג הזה. ועצם העובדה שהיא השתרבבה לכאן מצביעה על האפשרות שלחובבי השדיים הגדולים יש תחומי ענין נוספים.

  

 אז מהו סוד קסמה של דניס? למה דוקא היא מייצרת תעבורה כל כך גדולה ברשת?

 

הרי יש במרשתת עשרות אלפי, אם לא מאות, יפהפיות כמותה שמתחרות על הרייטינג הזה (כן, כנראה שיש שם לא מעט כסף).  שדיים גדולים? זה עוזר, אבל הרי כל אחת מהמתחרות יכולה להגדיל את שלה בדיוק במידה שתראה לאיש יחסי הציבור שלה כאפקטיבית. ויתרה מכך, שדי הסיליקון לעולם יראו יותר זקופים ושובבים.

 

הפרשנות שלי להצלחתה של דניס היא הסוד הקטן עליו מבוססת כל תעשית החשפנות: צריך להשאיר מרחב לדמיון. הרי מה שמלהיב את הקהל במופעי החשפנות זה התהליך ולא התוצאה. וכך גם דניס, כשהיא חושפת את שדיה המיתולוגיים, היא אף פעם לא הולכת עד הסוף.


דניס נאבקת לנתץ את מוסרותיה

 

ברמה הקונקרטית דניס מפעילה את הכלל הישן והבדוק: הכל חוץ מהפטמות.

 

אך האם באמת היא מעולם לא חשפה את פטמותיה המסתוריות לפני צלמי המרשתת?

והאם זו באמת התעבורה שהייתי רוצה לראות בבלוג הזה?

ולמה זה הופך אותי, כל העיסוק הזה?

ולמה זה הופך אתכם. דהיינו - האם אני אצליח לקשור את האייטם הזה לחוק החדש שמעביר את האחריות הפלילית ללקוחות של הזונות?

 

את התשובה לכל השאלות האלה אני אציג בפוסט הבא - השארו על התדר.

 

 

 

אמונה א'

זה לא שגמרנו לגמרי עם היחסים, אבל נראה לי שאין נושא מתאים יותר מאלוהים להשלמת דיון על פורונו רך.

 

נמס בגשם

מלים: יעקב גלעד, לחן וביצוע: יהודה פוליקר

המקור: אם יש אלוהים פה, גם הוא היה קופא

הנכון: אם יש אלוהים פה, גם הוא היה כופר



 

 

אדון עולם

מלים: מהמקורות, לחן: עוזי חיטמן

המקור: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך נורא

הנכון: ואחרי ככלות הכל לבדו ימלוך לא רע

 

המקור: לעת נעשה בחפצו כל, אזי מלך שמו נקרא

הנכון: הזיימעלעך שלו נקרע

 

טוב, זה שיר חסידי. ולמרות שבכל אחת מהחצרות יש קוד לבוש מעט שונה, הרי שעל הזיימעלעך אף אחד לא מוותר.


 

ומתי מותר ללכת עם זיימעלעך (או כל פריט לבוש אחר) קרוע? נכון, רק כשיבוא המשיח. אבל משיח לא בא, משיח גם לא מת על פן (מתוך גרפיטי על מבנה בית ילדים לשעבר בקיבוץ שלנו).

לכן, אומר המדרש, רק אחרי שהכל נעשה כחפצו, רק אז הרשה לעצמו הזיימעלעך להקרע.

נכתב על ידי , 18/2/2012 08:14   בקטגוריות כיבוש העולם, שמועת שוא  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)