לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


מחשב מסלול מחדש

Avatarכינוי: 

בן: 72

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

אין כמו במבה


 

התנצלות

קו ה-DSL שלי (נו, זה שמחבר אותי למרשתת) גווע לו אתמול. בינתיים, עד שיגיע הטכנאי, בזק הצליחה לסדר לי סינכרון של הקו המחרחר, במהירות של 256k (להבדיל מה-15 מגה שיש לי בימים כתיקונם). אז עם התקשורת הזו אני יכול לקבל דוא"לים ולעשות פעולות פשוטות אחרות, אבל בימים הקרובים לא אוכל להפעיל את מנוע החיפוש של גוגל שהוא כל כך חיוני לפוסטים שלי.

 

חיתול אולימפי

בהתחלה חיכיתי שיתגלה שזו מתיחה. הרי זה כל כך לא סביר שהועד האולימפי יציע את התינוק של במבה כקמע אולימפי פוסט ציוני. ועוד אחרי הפיאסקו עם שפיציק (שאותו הם גנבו מקישקשתא). רק אחרי כשפסלתי את כל האפשרויות (האחד באפריל, יום הסטודנט, פורים בישיבה וכיו"ב) הבנתי שהם רציניים.

 

אבל אחרי שפלטתי את נחרות הבוז הסטנדרטיות, התחלתי לאהוב את הרעיון. למה? כי כמעט כל הסמלים האחרים הם מאד מאצ'ואיסטים ומילטנטיים. כולכם מכירים בודאי סמלילים של אריות, נשרים, חרבות ושרירים. משהו בסגנון הנמרים הטמיליים, ניצי הפת"ח, נשרי המהפכה, או אפילו הדימויים שבשמות הקבוצות ב-NBA: אטלנטה הוקס, שרלוט בובקאטס, שיקאגו בולס, גולדן סטייט וורייארס, יוסטון רוקטס, ממפיס גריזליס, טורנטו רפטורס וכיו"ב. וזה עוד כלום לעומת שמות קבוצות הבייסבול שלהם. כמעט כולם בוחרים שם מאיים (או גרוע מזה - מאצ'ואיסטי) עם לוגו תואם.



במבה רוחץ במימי תעלת סואץ עם סיום מלחמת ששת הימים

 

בגלל שלא פעם הרהרתי באופציה הריאקציונית להקים קבוצה שתקרא 'גוזלי המהפכה', 'שפני אוקטובר', או אפילו 'עכברי ההתנגדות', אני מוצא שדוקא משלחת ישראלית שתלך אחרי תינוק שלגופו חיתול בלבד, תוכל להביא לשינוי המיוחל במזרח התיכון.


וזה שלא ידע לשאול, לקח את היפה מכל, שילב ידו בתוך ידה וחזר איתה להגדה

 



 

פגישה לאין קץ

מלים: נתן אלתרמן, לחן: נעמי שמר

המקור: ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

הנכון: ואלי גופי סחרחר, עומד ידיים


 

נכון אחלה שיר שבעולם? הנה הבית הראשון:

כי סערת עלי, לנצח אנגנך
שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר, אובד ידיים

 

כן, אני יודע שאני קטנוני, אבל מה זה 'תשוקתי אליך ואלי גנך'? טוב, אני מבין את הצורך למצוא משהו שיתחרז עם 'אנגנך'. כן, ואם צריך להמציא מלה שתתחרז עם 'מטפחת' (והרי 'תחת' לא בא בחשבון) אז נמציא את ה'טבחת'. אוקיי, אבל נתן, חשבת פעם שמישהו, אשכרה, ינסה לקרוא את השיר שלך?

 

 אם את עדין אוהבת אותי

מלים ולחן: בועז שרעבי ועמית צח, ביצוע: בועז שרעבי

המקור: אביא לך אוצרות מלב הים

הנכון: אביא לך עוד צרות מלב הים

 

מיותר לומר שאני מפרש את 'צרות' כנשים נוספות. דהיינו - צרות, אבל במובן הרחב של המלה.


אני מה-זה-מקווה שסבתא חביבה תאשר לי את הצרה הזו

 

שובי, שובי לפרדס

מלים: מאיר ויזלטיר, לחן: יהודית רביץ, ביצוע: אריק סיני

המקור: עם הפריחה המשגעת והצל המפכה

הנכון: עם הפריחה המשגעת שאצל המפקד


על יד השיבר המטפטף הג'יפ שלי חנה

 

 







 

נכתב על ידי , 14/3/2012 00:00   בקטגוריות תמונות שלא תראו יותר, שמועת שוא, איורים, הגיגים, אקטואליה, קישקשתא, צדק פואטי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עד היום די מוזר, לא הבנתי דבר




 

הנני כאן

מלים: חיים חפר, ביצוע: יהורם גאון 

המקור: אני חוזר מארץ לא זרועה, מושיט ידי ללטוף את שיערך

הנכון: מושיט ידי אל תופת שערך



הנני כאן - מביט מן הגגות, הנני כאן - על ציפורים חגות
 

היו זמנים

מלים: חיים חפר, ביצוע מקורי: שושנה דמארי 

המקור: היו זמנים, אז במשלט ישבנו

הנכון: היו זמנים, אז במקלט ישבנו


וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת, ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח

בואי

מלים ולחן: עידן רייכל 

המקור: בואי, תני לי יד ונלך, אל תשאלי אותי לאן, אל תשאלי אותי על אושר

הנכון: אל תשאלי אותי על משה 



בואי נתחבק ונלך

 

 תרקוד

מלים, לחן וביצוע: שלמה ארצי

המקור: היא אומרת עזוב, זו שקיעה שכזאת

הנכון: זו שגיאה שכזאת


הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות

 

גם ההמשך די תלוש מכל הקשר. הנה דוגמה של בית:

ראשה הצעיר על ראשי
לא תמצא כבר בעיר כאלה ברושים
תאהב כל עוד אתה מתאים
אגב, היא אמרה לי תאהב אותי

 

לי זה נראה כאילו המתופף הותיק (מאיר ישראל) הקשיב ואמר לשלמה: "מנגינה מצויינת, אבל איפה המלים?"

- אה, תן לי עשר דקות.

- טואווב. אם אתה מצליח בשבע, הארוחה עלי.

 

ועל זה אני יכול רק לצטט את ההמשך

עד היום די מוזר, לא הבנתי דבר

 







נכתב על ידי , 11/3/2012 23:12   בקטגוריות צדק פואטי, שמועת שוא, שכונה  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
149,680
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלישע דביר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלישע דביר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)