ישבתי הרבה מאוד זמן בצד והייתי הטובה , שתקתי והבלגתי על דברים
ועד כמה שזה לא נהוג ולא יפה , נכנסתי ל'מערכת יחסים' אחרת , שבוע אחרי הפרידה , אנשים כמובן התחילו לדבר ולשלוח מבטים והפכתי
פתאום לבחורה הרעה והמשפט היחידי שאני שומעת מהצד "איך היא יכלה". אני לא יודעת למה בדיוק עשיתי את זה אולי במטרה לפגוע בו
כמו שהוא פגע בי , כשאני בכיתי לו והוא הלך לאחרת ופשוט וויתר עלי
ואולי האמנתי שאם אין אהבה וריגוש במקום אחד
אפשר פשוט ללכת לחפש את זה במקום אחר .
מצאתי את הבן אדם שתמיד קיוותי לפגוש ,
כאילו שהוא יצא לי מסרט אהבה שהסתכלתי כל לילה
וטוב לי והחיוך שלי לא יורד ואני מאושרת והוא מתאמץ כ"כ שהכל ילך טוב , להעלים לי את את כל הפחדים והחששות שיש לי ..
וזה בהחלט בן אדם שאני רואה את עצמי מקימה איתו משפחה .
אבל כלום לא הולך , אני משותקת מפחד ואני נעולה עם עצמי יותר מתמיד .
הייתי רוצה להרציץ חמש שנים קדימה ופשוט לראות איפה אני עומדת ומי לידי
זה היה עוזר לי כלכך להתקדם עכשיו .
אוחח אני נטרפת ממחשבות ומהפחד שעשיתי את הבחירה
הלא נכונה ושהכול בסופו של דבר יתפוצץ לי בפרצוף .
איפה איפה אותה האחת שלא פחדה להעיז , שהלכה לפי הלב והאמינה נואשות שהאהבה מנצחת ?
אחח , קיץ קיץ ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סמייליי (:
