
לזכרם של כל החיילים אשר הקריבו חייהם למעננו. למען המדינה.
לכבוד כל המשפחות השכולות,שלא ידעו עוד צער.אמן
לחייהם של כל החיילים המגנים עלינו עכשיו,ויגנו עלינו בעתיד.
כמה מילים שלי בנושא..
זה דיי מפחיד לחשוב על זה
היום כשראיתי את ערב הזיכרון בטלויזיה
היה איזה אחד שנגע לי בלב
אלכס,
שההורים שלו עולים חדשים
ויש לו אחות קטנה..
והוא היה רק בן 21
שלושה שבועות לפני השחרור שלו
ואיך יש לו בבית פינה של כל התמונות שלו
זה פשוט כואב כ"כ
אתמול שירן אמרה לי
תסתכלי על החיילים האלה
עוד שנתיים אנחנו נהיה על המדים,נעלה לאוטובוס.
וזה מפחיד לחשוב...
מפחיד לחשוב שיכולים לקרות דברים
שיש סיכוי שמישהו מהשכבה שלנו
מהחברים שלנו
פתאום..
פתאום ברגע שאתה חושב
זה בעצם יכול לקרות לכל אחד מאיתנו.
חבר קרוב
אח
דוד
קרוב משפחה
ואי אפשר שזה לא ישפיע עליך
משפחות נהרסות
נכנסות למרה שחורה.
המתים הופכים להיות המשמעות לחיים
בעצם כבר אין חיים.
זה כ"כ מפחיד.
הגעתי למסקנה
שפשוט צריך לחיות בשביל החיים.
אין ברירה אחרת
אין לנו ברירה אחרת. חייבים להמשיך.
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
מוכרחים להמשיך לנגן
מוכרחים להמשיך לנגן,
מפני שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
שניים ממבנה חרדל - הלך
ארבע ממבנה אגוז - הלך
כמו נבל גדול בעל אלף מיתרים
שמנגן ומנגן ומנגן,
וכפעם בפעם פוקע מיתר
וממשיכים לנגן על מיתר אחד פחות,
ועוד מיתר אחד פחות
ומיתרים פקעו ולא חזרו
חלקם חזרו וימשיכו לנגן
מפני שאת המנגינה הזאת
אי אפשר להפסיק,
מוכרחים להמשיך לנגן
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה
מפני שאת המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
שיר מאוד חזק.
מאוד מחזק.
לזכרם של כל החיילים אשר הקריבו חייהם למעננו. למען המדינה.
לכבוד כל המשפחות השכולות,שלא ידעו עוד צער.אמן
לחייהם של כל החיילים המגנים עלינו עכשיו,ויגנו עלינו בעתיד .
אין לי ממש מה להגיד יותר.
שיהיה לילה טוב
ורק בשורות טובות.
אמן.
יהי זכרם ברוך
הרעות;אחד השירים.
(נ.ב. אם כבר אז ההוא עם המנדולינה בהתחלה,זה המורה שלי למוזיקה,יהודה עדר.)