אוף, כ"כ נמאס לי, כל הזמן מתחלף לי מצב הרוח,
פתאום אני מרגישה חרא,
יש לדבר הזה הפתרון?
- + - + - + - + - + -
אני שונאת את בצפר..
כל כך נמאס לי ממנו, זה נוראי
ועוד הוא נחשב לבי"ס טוב!
ששהורים שלי משלמים יותר כדי שאני אלמד בו
אבל אין לי ברירה, שם החברות שלי נמצאות ואין לי מקום אחר ללכת ,
אפרופו חברות
הם ממש מעצבנות... כאילו תכלס אולי לעומת 'חברות' אחרות הן טובות
ז"א , הן מסוג הבנות האיכותיות יותר.. יענו מין חברות אמת, אבל .. אבל..אולי לא לגמרי
יש איזו אחת, שלא ממש מתחברת, סה"כ ילדה חמודה, אבל מהצד היא תמיד נראית מוזרה כזאת
מעופפת כזאת שכל הזמן מתחבקת וכזו.. שטוב, לא כולם מתחברים אליה
יכול להיות שעם לא הייתי דבקת אליה, היו לי יותר חברים
או יכול להיות שהייתי לבד.
כי גם, די בגללה שיניתי את עצמי מאוד, יותר מידי.. אני לא אוהבת את השינוי הזה..
וגם, אני ת-מ-י-ד בשבילה, לא משנה מה,
תמיד אני מלווה אותה, גם אם ממש לא בא לי, תמיד אני מקשיבה לחפירות שלה
בד"כ גם היא לשלי, לא תמיד
אני צריכה לשנות את הדעה שלי בשבילה, רוב הזמן.
ויש לה עוד חברה, חמודה, זורמת, מצחיקה, לא דומה לה ממש
אני והיא אף פעם לא הצלחנו להתחבר מי יודע מה, למרות שאנחנו מכירות המון זמן.
אז... היא והחברה שלה, ניהיו החברות הכי טובות [רק לפי דעתה]
נקרא לה א', ולחברה ס' [בלי קשר לשמות ממש]
אז א' ישבה איתי לשיחה מאוד ארוכה, עד כמה יהיה לה קשה לחיות בלי ס'
כאילו, WTF? למה את מתחילה לדבר איתי עליה?
היחסית בינינו מוזרים, מצד אחד, אני לא רוצה ממש להיות חברה שלה,
תמיד שס' לא רוצה ללוות אותה לקולר, אני מלווה אותה, אוטומטית, היא אפילו לא שואלת.
ולפעמים שתיהן הולכות ביחד כזה לשירותים נגיד, כי תמיד א' תעשה הכל בשביל ס'
דמיט, זה מסובך
ס' ממש לא מגעילה, זה נראה ככה אולי לפי מה שכתבתי, אופס
ממש קשה לי לתאר את זה לאנשים שלא מכירים אותם,
וכל הזמן יש לי חרא מצברוח
ממש בלי קשר אליהן, הכל כזה נוראי
כבר הבנתי את א' אחרי השיחה שלנו, העיקר, כל בוקר היא מחבקת אותי 999 פעמיים
נמאס לי ממנה, מילא שנה הבאה חברה טובה שלי חוזרת מחו"ל, יהיה טוב יותר
אבל כרגע, הכל כזה נוראי
כי לפעמים באלי פשוט לעצור את החיים, וכשמשעמם, להמשיך אותם הלאה..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-628423-