אמש (05.09.10) במסגרת שידורי רשת שודר הסרט התעודה "אשת ראש הממשלה" המתעד באופן "אינטנסיבי ואינטימי" קדנציה של ראש ממשלה מנקודת מבטה של האישה, עליזה אולמרט.
מעיניי שלי, הסרט "אשת ראש הממשלה" הוא הרבה נעבר ל"ניסיון נואש להעברת דעותייה הפוליטיות" (כפי שהפרומואים דאגו לחזור ולהדגיש את מילותיה של הגברת: "אני שמאלנית") של הגברת אולמרט או "מסע תקשורתי לניקוי השם הטוב של בעלה" - עבורי, הסרט "אשת ראש הממשלה" היווה הצצה נדירה בלעדית ומרתקת באופן יוצא דופן לתוך ביתו של מקבל ההחלטות הגדול במדינה- ראש הממשלה.
אותו אדון מוכר, שהיינו מורגלים לראות מידי יום במהדורת החדשות בראש שולחן הכנסת מצוייד בכובד ראש ובחליפתו המהודרת הפעם יושב על הספה בסלון, לבוש במכנסיי בוקסר אדומות צופה בתשדיר נוסף שתובע ממנו להתפטר ואומר לאשתו "יהיה בסדר".
רכבנו דרך ציר הזמן של השנים האחרונות, דרך מאורעות משמעותיים: מלחמות,דוחות,אישומים ופרישה.
נחשפנו להסטת המסך שמאחורי ההצגה הגדולה שמערכת החדשות מביאה לפנינו ערב-ערב. נחשפנו ללבטים, לתהיות ולרגשות כשלאחר יום עבודה בתפקיד הקשה ביותר במדינה.
תוך חשיפת עשיית יצירותיה של הגברת אולמרט אנו נחשפים לסיפורה של אישה, אם ורעייה הנאלצת להתמודד (לא בהכרך מתוך בחירה) עם כל אלו: הבעל החולה, הילדים הדואגים ואזרחים שמפגינים מחוץ לביתה.
ואולי מעבר לכל אלו, הסרט "אשת ראש הממשלה" מספר לנו סיפורה של משפחת "מדינת ישראל" שמצפה ובוטחת ב"אבא הגדול" שיודע הכל ואז בין גיל ההתבגרות לגיל ההתפגרות היא מתבדה... גם אבא טועה.
אהוד ועליזה אולמרט, מתוך הסרט "אשת ראש הממשלה"
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
