נקודה טובה

שכבה של ליאות נחה על הארץ. נראה שהתשישות תפסה את מקומה על הבריאות.

לרגע, הכל נראה איטי יותר כמו השנייה שלפני נמנום או תרדמה.

העצים נראו מתפשטים ממלבושי החג הירוקים שעטו כל חודשי הקיץ החמים-

כעת, ערומים ופשוטים עמדו יציבים לאורך השדרה, רוח סתווית מלטפת את גופם הקשיח,

מגזע העץ העתיק לענפים הצעירים- מזקנה לילדות.

המשכתי בדרכי לאורך השדרה, מביט במתרחש... "עונות מתחלפות, זמנים משתנים" מלמלתי בקול קטן שנבלע במהירות בין משובי הרוח העזים שלא נתנו מנוח לעלי השלכת האדמדמים- שריקדו במערבולת לאורך הארץ. זורים את מרותם על העיר.

המקום שומם מנפש חיה. כעת, הניחו הבריאות לטבע לרקום את תכסיסיו על פני הבמה, רוקם במרץ עיתורים אחרונים לשלמותה של התפאורה.

"עונות מתחלפות, זמנים משתנים" השיב לי קול מוכר. פניו של הנער מחויכות  לדמותי, הוא מתקרב לעברי בצעדים בטוחים, מביט בי בעיניו התכולות שרומזות על החורף הדוהר ממרחקים לשעריה של העיר.

הוא מחזיק בידי, בטוח ומוגן באחיזתו... עונות מתחלפות.