אני רק רוצה שתיהיה מאוהבת בי עד מעל הראש ותרצי לזיין אותי כל הזמן
שלא תוכלי להוריד את הידיים ממני ואת העיניים כמו פעם
שתגידי לי בוקר טוב כל בוקר כי זה חשוב לך, כמו פעם
ותרצי לשמוע את הקול האירוטי שלי לפני שאת בחלום המי יודע כמה
ותנשקי אותי בטירוף בלי אוויר לנשימה, כי זה יותר חשוב
מה שווה לאהוב אם אין בה טירוף?
ושתפסיקי לרדת עלי על זה שכואב לי כל הזמן
זה בגללך לא בגללי, כואב לי ממך לא מעצמי כי אני רואה איך את מסתכלת עלי
ואיזה חוסר חשק ישלך אלי וזה מכאיב לי בנשמה ושורף לי את הלב ומחניק לי את הגרון
כאילו מינימום דחפו לי את הירח לגרון .
ולי נמאס לשמוע את החריקות של השבר.
מה לא בסדר בי? אולי אני צריכה להרזות ולהתאפר יותר או לטענתך פחות
כי אני הכי יפה טבעי ואת לא מספיקה לבקש שאפסיק לצבוע את השיער ואחזור לטבעי
ושום דבר לא רקוב בינינו כי אני תמיד נשארתי עצמי גם כשהכי נוח לי איתך
הורסצ'י עדיין על הצוואר שלי והחוטיני תחרה עדיין טועף לי את פנים היריכיים.
אני תמיד מחכה שתעטפי אותי בלילות ותנשקי לי את המצח ואת האף ותתלהבי ממני
כי אני הדבר הכי יפה שראית לא? ועברו עידנים מאז שהרגשתי את השפתיים שלך מטיילות לי בגוף
והכל ניהיה מטלה, ולשלוח הודעות בווצאפ כבר ניהיה יותר מעניין מלבהות בי
ולא באלי להרגיש כלכך קטנה וחסרת שליטה באומללות הזו
מרגיש שזה איבד מעצמו ואת שונה אז תפסיקי לזיין את המוח ולהגיד שנדמה לי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אפשר לנשוך אותך?