טוב חברה זה פרק 7 וניראה לי שהוא גם הפרק האחרון של הסיפור הזה...

פשוט כי אין לי רעיונות איך להמשיך אותו והוא גם נורא דומה לדימדומים ...

יכול להיות שאני אמשיך מעבר לפרק 7 אבל תבנו על זה שזה הפרק האחרון לביינתיים...

אבל אל תדאגו אני לא סוגרת את הבלוג ... בשום פנים ואופן לא.. אני פשוט אעבור לסיפור אחר אתם מוזמנים לתת לי ז'אנרים ורעיונות... :)

אז קבלו את פרק 7 

פרק 7: הדבר הלא ידוע כבר לא בגדר נעלם.

הקדמה: לפני כ3 חודשים מלאני גילתה שקארן היא בעצם קייט אך לא גילתה זאת לגאסטון.

 היא התחילה להתקרב לקארן וחבורתה והתרחקה מגאסטוןומטיפאנייותר ויותר. גאסטון מתחיל לדאוג ומנסה להרחיק את מלאני מקארן אך מלאני נמשכת יותר ויותר לברנדון.  גאסטון מבין שאם הוא רוצה להתקרב למלאני עליו לצאת נגד ברנדון ולהותיא לו שם רע. מלאני ממשיכה להתלבט בין שני הצדדים ונרדפת בכל פעם יותר ויותר ע"י הדבר הלא נודע ובכל פעם הסיכוי לצאת בחיים קטן.

הוא החזיק אותה חזק בזרועה ומשך אל מחוץ לשטח בית הספר. מלאני ניסתה להתנגד אך כוחו של גאסטון התגבסר עליה והיא נאלצה לצייט לפקודותיו. גאסטון הושיב את מלאני על הדשא והתישב לצידה. מלאני ניסתה להתרחק ממנו אך הוא תפס אותה חזק בירכיה.

"מלאני את חייבת להתרחק מברנדוןהוא מסוכן" גאס ניסה להבהיר למלאני את עמדתו. מלאני שתקה "תעזוב אותי גאס" היא צעקה היא לא רצתה להקשיב לדבריו מעוררי הכעב של גאסטון , היא אהבה את ברנדון ולא הייתה לה סיבה לפחד ממנו וקארן הייתה פשוט חברה מקסימה בניגוד לטיפאני. גאס עזב את מלאני והיא רצה מהר כדי לברוח ממנו.

"את לא מבינה הם חבורת מפלצות" מלאני לא הקשיבה לו היא רצה מהר בחזרה לכיתה. היא לא רצתה להקשיב לדבריו של גאס היא לא רצתה להאמין שברנדון מפלצת.

עד מהרה עבר לו יום הלימודים , מלאני הלכה לביתה בעודה חושבת על היום שעברה ועל ברנדון. כשהגיעה לביתה היא הלכה לחדרה , הורידה את תיקה מעיה ותפחה את החלון הפונה לעבר הרחוב. היא החליפה בגדים והדליקה את המחשב היא ניכנסה לבלוג שלה וכתבה את מה שקרה לה עם גאסטון בתור טיוטה.

לפתע נשבה רוח חזקה ומהחלון עף פתק מלאני הרימה את הפתק וקראה את מה שהיה כתוב בו בקול:

"לא אוכל ולא שותה וגם לא ישן

אני גרמתי לך לכך הצרות

אם את רוצה לדעת מי אני

תגיעי לאיצטדיון בשעה חצות"

מלאני רצתה מאוד לדעת מי גרם לה לכל הצרות אך היא נורא פחדה ממה שהיא עומדת לגלות....

מה שאומרים הדבר הלא נודע כבר לא בגדר נעלם....

הסוף !