טוב!
החלטתי לכתוב סיפור ממזמן... והיום במקרה קראתי אותו שוב..
והגעתי למסקנה שזה סיפור די מעניין.. לא האמנתי שאני כתבתי אותו! 
אז החלטתי להביא לכם את הפרק הראשון.. אם תאהבו ותגיבו הרבה על הפרק הראשון אני ימשיך להביא את הפרקים האחרים.. בעיקרון כתבתי 8 פרקים אבל יש יותר.. אני לא יודעת כמה כי עדיין לא כתבתי אותם!! :]
אז הינה הפרק הראשון :
גררררר גררררר גרררררר, אוף!! איזה שעון מעורר מעצבן! אני צריכה להיפטר ממנו! קמתי ישנונית כשאני עדיין חצי חולמת חצי ערה... ומתפללת שרוחמה לא תבוא [רוחמה זאת המורה לספרות, במילה אחת: חופרת! ] מה אני ילבש לבית הספר??? טוב נו למי אכפת אני במילא "בלתי נראית", אני לא אומרת שאין לי חברות אבל אני לא מחבורת ה"מקובלים" שבראשה עומדת אור הילדה המושלמת! כשמסתכלים על החבורה המגוככת הזאת נדמה שלהיות חלק מהחבורה זה אושר גדול.. כולם רצו להיות בחבורה הזאת. כולל אני. לבשתי חולצת בית ספר ורודה עם סקיני כחול ונעליי אולסטאר ורודות , ירדתי למטה לאט וכמעט החלקתי במדרגות [זה כאב..] הסתכלתי על השעון וראיתי 7:50 , וידעתי שאני הולכת לאחר לבית הספר אבל זה לא הדאיג אותי מה שהדאיג אותי זה שאמא שלי עוד פעם תעשה לי את השיחה המעצבנת של: "מתי תפסיקי כבר לאחר??!?!" והינה זה התחיל...
אמא: "רז! למה את לא מתארגנת מהר??? את יודעת שבתיכון מאוד מחמירים עם איחורים!
אני [רז] : "אני יודעת, אני יודעת! אבל עשיתי שיעורים עד מאוחר ולא קמתי [עלק שיעורים]!!! די כבר אמא! אני כבר יודעת שאני צריכה להתארגן מהר אם להזכיר לך את אומרת לי את זה כמעט כל יום!"
אמא: " אז למה את לא עושה את זה אם את כבר יודעת?!?"
אני:אוףף אמא, אני יאחר [עוד פעם] אני צריכה ללכת!
התחמקתי מהשיחה הזאת במזל! מתישהו יגמרו לי התירוצים! א כמו שהבנתם קוראים לי רז ואני בת 15[עוד מעט 16] בתיכון, כיתה י'. שמעתי את נופר קוראת לי מבחוץ שאני יבוא כי כבר חמישה לשמונה. [נופר היא החברה הכי טובה היא יודעת הכל עליי ואני יודעת הכל עליה]. אני ונופר הלכנו לבית הספר ובדרך ראינו מור [גם כן חברה טובה] שמענו את הצילצול מרחוק והבנו שאם לא נרוץ נאחר יותר ממה שכבר איחרנו! הגענו לכיתה [אני ,נופר ומור] והינה ראינו את רוחמה [החופרת] עומדת ומסתכלת עלינו מחכה לתירוץ מספיק אמין למה איחרנו.
אני:" אממ.. המורה תקשיבי אני איחרתי את ההסעה.."
רוחמה: "למה איחרת את ההסעה?" [ובראש השטני שלה היא אומרת: מה היא חושבת שאני סתומה?!]
מור:" המורה באמת איחרנו את ההסעה כי.. כי.."
רוחמה:"טוב אין לי זמן לשטויות שלכן! לכו תרשמו במזכירות ותחזרו לכיתה"
הלכנו למזכירות בצעדים כבדים וידעתי שאני הולכת לקבל מכתב [זאת הפעם השלישית שאני מאחרת] נופר ומור נרשמו וחזרו לכיתה ורק אני נשארתי שם מחכה עד שהמזכירה הזקנה של בית הספר תגמור לרשום אותי.. כשהיא סיימה הלכתי במסדרון קוראת את מה שהיא רשמה ואז בלי לשים לב נתקעתי בילד אחד...
אני:אויי אני מצטערת לא שמתי לב לאן אני הולכת! סליחה...
הילד: אממ אוקי זה בסדר.. דרך אגב קוראים לי שי.. רק שתדעי לפעם הבאה שנתנגש אחד בשני חח [וחיוך קטן הופיע על פניו]
אני: אממ.. אני יזכור את השם הזה חח , אהה ולי קוראים רז רק שתתדע לפעם הבאה שנתנגש .
ידעתי שאני יזכור את השם הזה אבל, לא ידעתי כמה אני יזכור...
טוב.. זה הפרק הראשון...
אם אתם רוצים שאני ימשיך אתם חייבים להגיב.. והרבה!!! D:::
באמת מקווה שתגיבוו..
אוהבתתתתתתתת עדדדדןן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדנוש היפה D:
