יש בכולנו פרפר.
פרפר הוא קול, קול פנימי.
הפרפר שלנו חופשי ונינוח.
אין דבר שעומד בדרכו, הוא מרגיש, חולם וחושב בדרכו שלו.
כל פרפר הייה פעם גולם.
גולם הוא קול, חיצוני.
גולם עטוף בחוטים, הוא מוגבל.
גולם לעולם לא יהיה חופשי, לא יוכל לבחור בדרך הנכונה ולעוף.
כל פרפר הייה פעם גולם.
כל פרפר הייה כבול בחוטים שונים.
פרפר נבנה מהיותו גולם.
העבר שלנו, לטוב ולרע, הפך אותנו למי שאנחנו, נסתכל על עצמנו ונדע.
אנחנו כאן בזכות ולא בחסד, אנחנו מי שאנחנו בזכות כל מה שעברנו.
כל גולם סופו להיות פרפר, חלק צבעונים חלק אפרורים, אך בכל זאת, פרפרים.
אני אהיה פרפר, אני אגשים את עצמי, אני אפרוש כנפיים ואצליח לעוף.
- - -
המנוע שלי, הדלק שלי, הכמיהה שלי, האהבה שלי, בתיה, את החלק השמח ביותר בחיי העלובים, את מפיחה בי הכל, תקווה, אושר, שמחה, אהבה, חיים.
תודה לך.
לא אהיה כאן בשבועיים הקרובים, אני חוזר לישיבה ואין לי דרך לעדכן.
הבלוג יחסר לי באמת בפעם הראשונה בחיי.
- - -
Oasis - Stop Crying Your Heart Out
Hold up... hold on... don't be scared
You'll never change what's been and gone
May your smile... Shine on... Don't be scared
Your destiny may keep you warm.
Cos all of the stars are fading away
Just try not to worry you'll see them some day
Take what you need and be on your way
And stop crying your heart out
Get up... Come on... why you scared
You'll never change what been and gone
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Flak-Canon