זורק את עצמך על המיטה,
מתקרבל בשמיכה,
מניח ראש על הכרית הרכה והקרירה
ופשוט מחכה לדבר אחד, קטן ופשוט...
להירדם,
רגע כל כך מרגיע, מוסרים את עצמך לגמרי, חסר דאגות,
חסר מחשבות...אז זהו שבשבילי זה הרגע הכי גרוע ביום.
טובעים ברגשות, מנסים להרים את הראש מעל המים אבל הדאגה של מה
שיהיה מחר ומה שהיה היום מושכים אותך בחזרה למטה,
אין לאן לברוח כמה שתנסה לחשוב על משהו אחר, המחשבה האחת והיחידה
הזאת תמיד תקפוץ לך לראש ולא תיתן לי לישון, רוצה לשגע אותי!
סופרים כבשים, מאחד עד מאה, ממאה לאחד, מה לא, ניסיתי כבר הכל!
מתהפכת, זזה, מנסה למצוא מחסה, נכנסת מתחת לשמיכה שתגן עליו
אבל הבעיה נמצאת בתוכי ואין לאן לברוח,
מחשבות אוכלות אותי מבפנים ולא נותנות מנוח.
עד שרגע אחד נירדמים, הפסקנו להילחם? או שהכאב השתעמם מלהציק?
מי יודע,
אבל רגע!
הינה הוא חוזר שוב רק לובש בגד אחר,
בגד של סיוט...
אם כל הטכנולוגיה של היום לא יכולים להמציא משהו שיתן לי להרגיש טוב
בלילה? שיתן לי לישון שמחשבות טובות מציפות אותי אבל לא מנסות להטביע אותי!
לא ימציאו כזה דבר נכון?
טוב אין מה לעשות חוץ מלחכות,
אז נתראה בסיוט הבא...
Me
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~Me and My Self~