אחי הגדול,

היית אמור לתמיד להיות אחי הגדול,

כמה שאגדל את אמור להיות יותר גדול,

לעזור במבחנים, במשימות בצבא,

להיות איתי בחתונה שלי,

אפילו לא הספקתי להיות בחתונתך,

אחי הגדול,

תגיד, אני עדיין צריך לקרוא לך "אחי הגדול"?

נולדתי שנתיים אחריך אבל עכשיו,

אני גדול מימך כבר ב-5 שנים...

אז תגיד איך לקרוא לך אחי?

נשארת באותו הגיל

מאז אותו יום בגבעה

לא היה עוד יום הולדת, אז גם לא גדלת בשנה,

כל כך רציתי שתבוא לראות אותי מסיים בית ספר, מתגייס לצבא

אתה יודע?,

אפילו היינו באותה היחידה,

אני כותב ובוכה, בוכה וכותב

רציתי כל כך שתראה אותי עכשיו,

איך שאני היום,

כולם אומרים שאנחנו דומים,

אבל אתה תמיד תיהיה האח הגדול ואני הקטן,

אז אחי, למה נתתה לי לגדול לבד?

לנסות הכל לפנייך, בלי שייעצת ועזרת

אחי הגדול, כן כן, עכשיו אני יודעת,

אתה הכי הגדול...

חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה ז"ל

לב האומה יוצא לכל המשפחות השכולות ושלא תדעו עוד צער...

כל כך רע לי ששני הפוסטים היו על נושאים נוראיים כל כך אבל לא יכולתי

שלא לציין אותם.

ישבתי בחום ורציתי למות,

שֱם, אחרי שֱם, אחרי שֱם,

הקריאו בטקס את שמות הנפטרים.

קולות רקע של קריאות בגרמנית, ובא לי למות.

ישבתי בכיתה וראינו סרט,

העדפתי לא לראות, אבל ראיתי...

אלפי ילדים נקרעים מידיה של אמא אוהבת,

נשים המתחננות להישאר עם בעליהן,

קריאות, בכי, וצרחות ובא לי למות...

הבטחתי לעצמי לעולם לא לשכוח,

לזכור ולנצור כל רגע ורגע,

להחיות את התמונות בראשי ושלא ימחקו,

בשביל סבתי וסבי ולכל אותם ניצולי הזוועות,

הבטחתי לספר לבאים אחרי

שידעו מה היה וגם אם קשה

צריך לחרוט את הזכרונות בראש ולא לשכוח,

לבכות ולפעמיים להישבר...

אבל לא, לעולם לא לשכוח...

לכל הניצולים שתיזכו רק לחיים ארוכים מלאי שפע ובריאות

יום הזיכרון לשואה ולגבורה- יהיה זכרונם לברכה...

~ME~