השנה התחילה ברגל ימין, אני חושבת. יש לי כיתה טובה, אבל יש ממש קצת בנים ואולי רק אחד מהם באמת בן ( חחחח )
לא השתנה כל כך הרבה. נשארתי באותו בי"ס ובאותו בניין. רק המורים והחברים לכיתה השתנו. אתמול כבר למדנו ( 7 שעות!!! ),
אבל החלטתי לקחת את כל הלימודים בעניין חיובי כי גם אם אני אקח את זה באופן שלישי זה לא יגרום לי להשתפר.
דבר אחד כל כך מפריע לי. הילדה שהייתה החברה הכי טובה שלי פשוט לא מתייחסת אליי, ואני כל כך עצובה מזה.
באמת שלא חשבתי שבני אדם יכולים כל כך להשתנות בחודשיים. לא נפגשנו בחופש כי פשוט לא היה זמן,
אבל היי! - אני זאת שאירגנה לה את המסיבת הפתעה שלה ( למרות שבסוף לא הגעתי אליה ).
אני צריכה לרדוף אחריה בהפסקות וכבר אין לי ראש לזה. יומיים שלמים אני רודפת אחריה והיא מתחמקת!
רבאק, היה לנו כל כך כיף ביחד שנה שעברה. היינו נפגשות מלא, מבלות ביחד בבי"ס ובשיעורים,
עזרתי לה עם הילד שהיא הייתה דלוקה עליו ( שהיום הם חברים אגב ) וצחקנו הרבה! אז למה זה צרך להיות ככה? :(
בכל אופן, שנה מעולה לכולם ואני באמת מקווה לקחת אותה על הצד הטוב ביותר!
אגב, אני כבר בפרק 48!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Siento