זה מתיש, זה מעייף.. אבל המאבק אינו נגמר עד שגלעד יוחזר.

"..האם אתה דומע, האם ליבך שומע?

האם דפיקות ליבי מקישות על החומה?

ואם יכולנו לחצות גבול, לשבור מנעול ליבם האכזר-

עד קצה העולם, עד קצה כל סיכוי..

עד החופש שלך- גם אנחנו הפכנו שבויים.." (מתוך השיר "הפכתי שבוי"- נמרוד לב+קרנית גולדווסר)

"על מה המאבק? על חייל פרטי או על ערכים של חברה? מדובר בחייל צה"ל שנחטף, ואת זה מנסים להשכיח מאיתנו" (מתוך ידיעות אחרונות, 10.3.2009)

שני הציטוטים הללו, הם של אישה גדולה, וחזקה- אשר ליווינו אותה במשך שנתיים למען החזרתו של בעלה משבי החיזבאללה. 

קרנית גולדווסר היא אישה גדולה. והיא כל-כך חסרה לנו במאבק הנוכחי..