(כל השמות כאן בדויים כמובן)
איתמר הוא בחור בן 28 ועובד איתי כשנתיים.
איתמר, מהנדס צעיר ונמרץ. את ענת הכיר בשנה האחרונה באוניברסיטה.
היא למדה פסיכולוגיה והם נפגשו בקפטיריה של האוניברסיטה.
אחרי שלוש שנים החליטו להתחתן.
בעבודה ניכר היה שהוא מתרגש, סיפר לכולנו על ההכנות.
יותר נכון על ההכנות של ענת לחתונה. הוא פאסיבי. היא רוצה לנהל את היום המאושר בחייה.
הוא מצידו צריך רק לבחור חליפה, וגם זה כמובן בהשגחתה של ענת.
אז הכל כמעט מוכן מרעיונות דרך הטיול וירח הדבש ואפילו דירה יש בכיוון.
הצעד המשמעותי הראשון היה לפתוח תיק ברבנות.
הוא שאל אותי אם אני מוכן להיות עד בשבילו. אמרתי שאין בעיה.
הגענו לרבנות, איתמר ואני, שם חיכו כבר הוריו של איתמר ענת והוריה.
היא נכנסה קודם לרבנית כדי לתאם את מועד הטבילה במקווה בהתאם למחזור שלה (צרות של נשים).
התיישבנו בחדרו של הרב ונשאלו שם כל מיני שאלות על עיסוקם של ההורים ושל החתן/כלה.
חתמנו שם כעדים וכל אחד הלך לדרכו.
ענת ואיתמר הלכו לבית הדפוס לבדוק הזמנות לחתונה.
כשבועיים אחרי הפגישה ברבנות, התקשר אלי איתמר.
"אני מרגיש לא טוב אתה יכול לקפוץ בערב אלי הבייתה?" שאל אותי בטלפון
אתה נשמע רע איתמר. אמרתי
"מאוד רע. תוכל לבוא?" שאל שוב
כן. אם זה חשוב לך אגיע בערב אחרי העבודה. נפרדנו לשלום.
בערב הגעתי לאיתמר. הוא לא שכב במיטה כמו שחשבתי שכל חולה אמור להיות.
עיניו היו אדומות, ענת הייתה בדירה של איתמר וגם עינייה היו אדומות.
על פניו נראה ששניהם בכו.
מה קרה? שאלתי את איתמר וענת.
"אתה זוכר את אותו יום שהיינו ברבנות?" שאל איתמר
כן. מה הקשר בין זה לזה שאתם נראים לי רע מאוד שניכם? שאלתי
"הסיפור מסובך מאוד מאוד וכנראה שלא תהייה חתונה." אמר איתמר.
מה? מה קרה לכם? שאלתי
"ברבנות חקרו וגילו שענת היא ממזרה..." אמר איתמר וחיבק את ענת שישבה לצידו ודמעות
החלו לרדת על לחייה.
כלומר אין לכם אישור להינשא? מה הקשר לענת? לא הבנתי.
מסתבר שלפי הדת ממזר הוא פסול חיתון.
ענת סיפרה לי על השיחה הקשה שהייתה להם עם אמה. מסתבר שאמה הרתה לחבר של בעלה...
אביה של ענת היה מוכן להישאר עם אמה של ענת למרות הכל. זה משהו לא נתפס בעיניי אבל זה נושא אחר
ואני לא מכיר את כל הסיפור שהתרחש אז.
שעה ארוכה שמעתי את הזוג מגולל את כל העניין לפני. מסתבר שבתי הדין הרבניים לא מכירים בבדיקת
אבהות לראות אם הילד ממזר או לא. במקרה הזה אין משמעות לבדיקה כיוון שההורים יודעים
מי האב והשיחה בין ענת להוריה, במיוחד לאמה הייתה מאוד קשה.
הרבה דמעות נשפכו שם. צעקות והטחת האשמות של ענת בהוריה.
איתמר נקלע לסיטואציה שבחלומות הכי גרועים שלו לא חשב שיגיע למצב כזה.
יהודי לא יכול להתחתן עם יהודיה אם היא ממזרה. כך גם הצאצאים. נקודה סוף פסוק.
אין מצב לערער על הקביעה הזו.
הפיתרון הוא להינשא במקום כמו קפריסין או לעשות חתונה שהיא לא דתית. בלי רב וקידושין
דתיים כמקובל. חתונה אזרחית.
ענת ואיתמר דיברו עם הרב, ביקשו להבין במה הם חטאו. הרי אף אחד מהם לא ידע את הדבר עד עכשיו.
מה הם יעשו הלאה?
לרב לא היו תשובות שסיפקו את שניהם. הוא כבול לחוקים הדתיים ואין לו מה להגיד בנושא.
"עכשיו אתה מבין לאיזו בעיה נכנסנו?" שאלו.
ואם תתחתנו חתונה אזרחית בקפריסין? ניסיתי למרות שאני לא מאמין גדול בזה ויודע שזה לא ישים לכולם.
"ההורים שלי מתנגדים" אמר איתמר. "הם רוצים שנתחתן בחתונה יהודית רגילה. הם שומרי
מסורת, אומנם לא דתיים ואנחנו לא שומרים שבת כהלכתה, אבל זו כמו סטירת לחי להוריי" כך איתמר.
מה אתם הולכים לעשות עכשיו? שאלתי
"אין לנו תשובה" אמרה ענת. "נגור יחד עדיין ונחשוב על העתיד. אני גם לא רוצה להתחתן בחתונה אזרחית."
"איזו בושה אני חש כלפי כל החברים שלנו, החברים בעבודה, ההורים שלי וכל מי שיודע שאנחנו הולכים להתחתן" אמר איתמר
"אצלי בעבודה כל הזמן שואלים איך זה מתקדם ואם יש תאריך, ואיפה נתחתן, ואני פורצת בבכי כל פעם" אמרה ענת.
ישבתי עוד קצת והלכתי הבייתה.
השארתי שם זוג צעיר מתוסכל, נבוך ואובד עצות.
הרגשה רעה. שני אנשים צעירים שרוצים להתחיל לבנות משפחה ולא יכולים.
לא יכולים בדרך המקובלת. הספקתי קצת לקרוא באינטרנט בכל מיני מקומות ולא מצאתי תשובה.
אפילו דיברתי עם רינת וגבריאל (למי שזוכר מהסיפורים על ההתנדבות בקהילה) וגם הם ענו לי את אותן
תשובות דתיות סטנדרטיות. אני לא יודע מה יהיה עם איתמר וענת.
אני בטוח שמה שיקרה שם יהיה לא טוב. אין שום תסריט טוב שיוצא מהבלאגן שם.
אפשר לבוא בטענות לכל העולם, אבל אני לא חושב שבמדינה שלנו זה יסתדר בצורה טובה.
כרגע יש שתי משפחות במצב רע מאוד, המשפחה של איתמר ובטח המשפחה של ענת.
ענת ואיתמר הם תוצאה של מצב לא טוב וטעות שעשו ההורים בעבר.
למה זה צריך להשפיע על העתיד של הילדים?
האם גם כאן "אבות אכלו בוסר (במקרה זה אמא) ושיני בנים תקהנה?"
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
