קיבלתי רשימה מבני המשפחה מה לקנות לכבוד סוכות.
אצלנו יש רשימה תלויה וכל אחד רושם מה שהוא רואה שחסר או שהוא האחרון
שסיים איתו וכך לא שוכחים (אין מצב שלא שוכחים משהו...)
אז הבוקר הלכתי לקנות במגה בול.
מבצעים שצועקים מכל הקירות, עשרות אחוזי הנחה מתנות ומה לא.
העיקר תקנה.
ואנשים קונים.
עגלות עמוסות בבשר ומצרכים כאילו אין מחר.
כתוב "הנחות" לא כתוב בלי כסף רק תעמיסו, זה תמיד מפליא אותי.
לקחתי כל מה שרציתי ועמדתי בתור לקופה.
זה תמיד מצחיק אותי לעמוד בתור לקופה ולהסתכל על אנשים.
רואים שם את כל סוגי האנשים ומה "חוסר הסבלנות" מוציא מהם.
הבעל עומד בתור צמוד לעגלה והאישה עושה שני דברים.
אחד היא מחפשת משהו שהיא שכחה, והשני מחפשת קופה עם פחות תור.
ואם היא מצאה קופה כזו, הבעל תמיד יהיה עסוק בהלסתכל באיזה עיתון ליד הקופה,
בדר"כ העטיפה של בלייזר, בעוד היא מנופפת ידיים אליו שיגיע לקופה 22 והוא
עומד בתור בקופה 5...
השיטה השתכללה והיום מתקשרים מקופה לקופה בסלולרי שהבעל יגיע לשם...
יותר מצחיק מזה זו האכזבה על פניו של הלקוח שעומד מאחרי אותה אישה.
הוא חושב בטח יש לה רק משהו קטן נעמוד אחריה.
ואז מגיע הבעל עם הסמיטריילר של שתי עגלות ו"זמן קופה" של 20 דקות
לא כולל איזה מבצע אתה רוצה...
הגיע תורי.
שמתי את תכולת העגלה על המסוע והקופאית הייתה מהירה מדיי.
אני עוד לא סיימתי לשים את הדברים כשהיא כבר העבירה אותם בקורא הברקוד.
אני שונא את המצב הזה רק מסיבה אחת.
בסוף הקופה הכל זרוק ומפוזר ואחרי שהקופאית סיימה אני צריך לשלם ולהתחיל לאסוף
את הכבודה לתוך שקיות הניילון.
זה מעכב את הקופאית ואת התור. אבל מי שואל לדעתי?
בסוף החשבון כשהכל היה בשקיות שאלה אותי הקופאית אם אני רוצה למלא לוטו בלוטומט
וכדאי לי כי יש היום הגרלה.
אמרתי לה שיש לי מספיק מיליונים ואני לא צריך...
האישה שהייתה בתור אחרי שאלה אותי:"באמת יש לך מספיק כסף?"
אמרתי שכן ואני לא מאמין בלוטו אבל מי שרוצה בבקשה.
"אין לך בושה? למי יש מספיק כסף? כנראה אתה מהעשירים האלו שלמרות שיש
לו בא לקנות במגה בול ומחפש מבצעים..." כך היא אמרה
תגידי אנחנו חברים? שאלתי אותה
"ממש לא אני לא מכירה אותך" ענתה הסתומה
אז מאיפה את יודעת את כל קורות החיים שלי ככה בלי להחזיק דף ביד. שאלתי אותה בלי להרים קול
"הקהל" התחלק לשניים, או יותר, מהקופות בצד גם הצטרפו לחגיגה...
היה צריך שם רק קבוצת מעודדות של "YOU" או של מגה בול והכל היה מושלם.
אני רק חייכתי מה שכנראה העלה את הסעיף לעוד אנשים.
הקופאית אמרה לי שמגיע לי לקנות DVD ב-19.90 ש"ח כי עברתי את ה-500 ש"ח.
ההיא מהתור אמרה לקופאית "למה את נותנת לו DVD ב-20 ש"ח בטח יש לו כמה כאלו בבית". 
היא ממש עשתה לי סיור בבית אני לא מאמין...
אמרתי לקופאית שתוסיף 19.90 ותיתן לי את ה-DVD.
רק להרגיז, אני באמת לא צריך.
אספתי הכל לעגלה, עמדתי 2 מ' מהקופה ועברתי על החשבון לראות שהכל תקין כמו שאני עושה תמיד.
בינתיים המשיכו הויכוחים "בקהל".
נסעתי הבייתה.
אין לי מה לעשות עם DVD חדש ארוז שנראה לי דווקא טוב.
מישהו צריך?
אגב אני הולך לקנות לבד...למי שתהה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
