אני מודה שלא היו לי ציפיות מרובות.
בכל זאת אנחנו משני עברי הגבול ואין לי מושג מי הבן אדם
ואולי הוא נזכר פתאום שהוא ערבי ואני ישראלי, אולי בכלל סיבה אחרת?
אני משער שהוא לא רצה לפתח את "הידידות" הוירטואלית יתר על המידה מסיבותיו הוא.
המייל ששלחתי לו היה תרגום של הפוסט בלי התמונה של הטנק השרוף (התמונה הראשונה)
ושל ההרקולס משדה התעופה בדמור, כל השאר באמת שלא משהו חשוב או סודי
המייל חזרה שקיבלתי היה כך:
בתרגום חופשי ובקצרה:
"ברצוני להודות לך על המאמץ ועל התרגום של הפוסט ותודה ששלחת אותו אלי.
בידידות......
אני מאמין שבזה תם הסיפור.
קוריוז ונעלם אחד גדול.
חשבתי להתחקות אחרי הסיפור אבל החלטתי שיש לי דברים חשובים
יותר בחיים מאשר זה.
קרו כמה דברים נוספים בעקבות אותו פוסט.
קיבלתי עשרות מיילים בנוסף לתגובות בבלוג.
זה התחיל בכמה שביקשו ממני עזרה לאתר קרוב משפחה שלהם בלבנון, לפי השם הם דרוזים, אני לא
רוצה לכתוב שמות כי אז תמיד יקום ההוא שיגיד שאני לא מתרגם את זה נכון לעברית...
היו מיילים אחרים של נאצה שאני בעד ערבים...דווקא אני. צריך קצת לקרוא בבלוג כדי להבין שיש טעות בידם.
אח"כ הגיעו המשכנעים משני הצדדים. לא לענות לערבים וההיפך, למה לא לשלוח מייל...
בסוף הגיעו 3 שטענו שלא יכול להיות שערבי ישלח לי מייל שאני יעזור לו למצוא את אביו...
הדוקטור מביירות לא ביקש עזרה במציאת אביו אלא ראה תמונה של אביו בצעירותו ורצה
בסה"כ להבין מה עומד מאחורי התמונה.
צחקתי מהמיילים כי זה הזכיר לי טוקבקיסטים.
היה מישהו ששלח לי מייל מהשטחים, ואני מזהה את ספק האינטרנט הפלשתינאי דרך גוגל אנליטיקס...
שהציע לי לבוא לטעום חומוס ברמאללה שהוא פי אלף יותר טוב מביירות.
הוא רק לא יודע שניגבתי חומוס ברמאללה עם לאפה...ואני לא מתלהב בכלל מחומוס או מלאפה...
בקיצור העולם רוחש טיפוסים מוזרים ביותר.
הבטחתי לעדכן אתכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
