בניין משותף לעיתים יכול להיות צרה צרורה.
אנשים שגרים בשכירות ולא מעניין אותם מצב הבנין, הם ארעיים כאן.
אז אפשר ללכלך ולזרוק ולשבור, כי אם יבואו בטענות, הם לא גרים שם
והם עוברים דירה אוטוטו.
בבנין שגרתי בו היה וועד בית לתפארת הבניין.
הבניין היה נקי, פרחים וצמחים בלובי, גינון ועובד ניקיון שניקה כל יום את החניה.
השכנים דאגו שהכל יהיה נקי כאילו השטח הציבורי הוא שטחם הפרטי.
יום אחד עברה לגור בבנין אילנית (במלרע).
אילנית הייתה ספרית בת 54. גרושה.
אישה נמוכה נראית טוב ומטופחת, מדברת עברית במבטא צרפתי
חזה גדול ונפול. מלא טבעות על האצבעות וציפורניים בנויות.
אילנית גרה בפנטהואז של הבניין.
אבל היא התנהגה כאילו הבניין שייך לה והיא בעלת הבית.
לכל דירה יש חניה מסודרת עם גבולות ומס' דירה שהוטבעו בצבע צהוב זוהר
על האספלט מול כל חניה.
אילנית הייתה באה מקניות ומחנה את האוטו בחניה לא שלה ליד הכניסה לבניין.
יוצאת בנון שלנטיות צרפתית ולוקחת את המצרכים שקנתה, נועלת את האוטו ועולה לדירה.
האוטו שלה היה נשאר בחניה לא שלה למשך לפחות שעה.
עד שלא היו עולים אליה הבייתה ודורשים שתזיז את האוטו מהחניה של אותה משפחה,
היא לא הייתה נוקפת אצבע ולא היה מעניין אותה כלום.
היא מיררה את חייו של מזכיר הוועד שהיה גם גובה את הכספים מכל הדיירים.
כולם היו משלמים את התשלום, עם פיגור לכאן ולשם של יום יומיים.
היא החליטה שהיא מלכת הבניין והיא לא משלמת.
ועד הבית שלח לה מכתבים לתיבת הדואר שלה, מכתבים מעורך דין וכלום.
שניים מחברי הוועד החליטו לעשות מעשה.
אחד מהם חיכה בלובי והשני היה בחדר החשמל.
הם חיכו לה שתגיע ללובי וכשהיא עלתה במעלית הם פשוט הורידו את השאלטר של החשמל למעלית.
היו כמה שניות של שקט ואז היא לחצה על פעמון האזעקה של המעלית.
היא חיכתה במעלית שלוש שעות...
הסלולרי שלה לא עבד במעלית והיא לא יכלה להזעיק אף אחד אפילו לא את חברת השירות.
אחרי שלוש שעות שני האנשים מהוועד החזירו את החשמל למעלית והיא עלתה לקומה שלה בפנטאהוז.
היא הלכה להתלונן במשטרה והיה בלאגן בבניין.
התלונה הייתה על אלימות שנקטו כביכול אנשי הוועד כלפיה.
נפתחו נגדם תיקים במשטרה על תקיפה בנסיבות חמורות. היא טענה שהיא יכלה למות שם
מכיוון שיש לה פחד ממקומות סגורים...
המזל שלהם היה שעו"ד שהם לקחו, שהיה בן משפחה של אחד מהם, הפך את כל העולם
ודאג שהם ישוחררו אחרי 3 ימים במעצר.
אילנית המשיכה לגור בבניין ומסתבר שהיא גם לא שילמה את שכר הדירה שלה לבעל
הבית בחצי שנה האחרונה.
מין טיפוס שמוכן לחיות על חשבון האחרים, "עלוקה אנושית".
לקבל או לקחת היא מוכנה בכל רגע נתון, אבל לתת או לשלם את חובה היא לא מוכנה.
היא נהגה בוולוו שחורה חדשה, מתלבשת טיפ טופ לפי צו האופנה.
נוסעת לחו"ל כמו שאנשים נוסעים לעיר קרובה.
כשבאו לבקש ממנה תשלום של 150 ש"ח לוועד הבית אז תמיד לא היה לה.
אילנית גרה בבניין שנתיים וחצי.
במהלך התקופה הזו, חצי שנה היא שילמה שכר דירה ושנתיים היא גרה בחינם.
בעל הדירה שלה רק חיכה שהיא תצא משם.
כל הבניין סבל מההתנהגות הזו.
יש בבניין אנשים מכובדים שגרים בשכירות ושומרים על הבניין כאילו היה ביתם הפרטי
וחשוב להם שיהיה נקי ומרימים מהרצפה לכלוך כשהם רואים אותו.
יש ויש סוגים של אנשים.
לפעמים אתה נתקל בגרועים שבהם ולא תמיד עם יכולות לעשות משהו נגד זה
שלא גובלים במעשה פלילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
