הכל התחיל לפני 10 שנים.
לא חלמתי על זה אף פעם גם לא בחלומות הסקסיים ביותר.
זה קרה כשהייתי בתל אביב רחוק קצת מהמקום ובלי אוטו.
קיבלתי שיחה והייתי צריך להגיע למקום העבודה.
רומן במקום העבודה....
לא היה לי הרבה זמן היא הקציבה לי שעתיים.
הייתי חייב לקחת אוטובוס ולהגיע במהירות האפשרית,
אחרת הרומן לא היה רומן והיא הייתה הולכת עם מישהו אחר.
מאוד רציתי אותה ומזה כחודשיים חשבתי איך תהייה ההרגשה לגעת בה.
להיות הרומן הראשון שלה.
גם לה זה יהיה הרומן הראשון איתי.
הכל חדש ובתולי, לשנינו.
היו לה עיניים מלוכסנות, אבל היא לא הייתה מהמזרח, דווקא מספרד.
לטינית תמיד מעוררת תאבון.
גוף חלק ארוך ונעים למגע ללא שערה אחת בודדה.
הכל היה חדש.
המגע
הריח
ההנאה
הייתי יכול לעצום את עיניי ולדמיין, מה שאני עושה כבר חודשיים.
האוטובוס מת"א הוריד אותי בתחנה המרכזית בעיר.
מייד תפסתי מונית וביקשתי שיזדרז.
כל הדרך חשבתי על הכייף שיהיה לי.
הנהג בטח גם שם לב לחולמניות שלי ולמרבה ההפתעה הוא גם לא דיבר איתי.
האמת שלא נסענו הרבה אולי עשר דקות.
הוא הוריד אותי בכניסה למקום ונסע.
הגעתי למקום העבודה, שהיה חדש לי יחסית. עבדתי שם רק שנה וחודש.
הכל נראה מבטיח.
אף אחד לא ידע על זה כלום.
זה היה הסוד שלי.
אבל זה לא חדש כי יש לי הרבה סודות.
הסוד הזה היה מיוחד.
סוף סוף לא סוד שקשור לענייני צבא או עבודה מסווגת.
סוד של רומן...
עליתי לקומה הרביעית שם היא הייתה אמורה לחכות לי.
אבל היא לא הייתה בדיוק שם.
הפקידה אמרה לי שאני צריך לחתום על כמה ניירות ואז אוכל לגשת אליה.
עשיתי את זה במהירות והלכתי למגרש החניה...
ושם היא חיכתה לי.
פורד פוקוס בצבע אפור.
הפנסים הקדמיים שלה היו מלוכסנים, כמו עיניים של סינית.
ברישיון היה כתוב שהיא מתוצרת ספרד...
ספרדיה מלוכסנת.
העברתי את ידי על גוף המכונית, הגוף היה מבריק וחלק.
נכנסתי לאוטו והכל היה מנויילן.
הריח
ההרגשה
המגע של "הכל חדש".
נהנתי לקרוע את הניילונים מעל הכיסויים, מין טקס.
התיישבתי במושב הנהג וחייכתי.
לא חשבתי שארגיש ככה כשאתיישב בפוקוס החדשה.
הנעתי ונסעתי.
מעולם לפני לא נהגתי באוטו חדש. בטח לא אוטו שהוא שלי.
אומנם לא נקנה בכספי אלא קיבלתי אותו בליסינג מהעבודה,
אבל עדיין התחושה היא שהוא שלך, הוא יהיה בחניה של הבית.
מד האוץ הראה 15 ק"מ....חדש חדש.
מיכל הדלק היה מלא, סידרתי לי את המושב והמראות ונסעתי הבייתה.
בבית אף אחד לא ידע שאני מגיע עם אוטו חדש...
ביקשתי מזוגתי, שבאותה תקופה לא עבדה, שתחכה עם הילדים באחד הקניונים.
רציתי ללכת ביחד עם כל המשפחה להנות.
כשהגעתי לכניסה לקניון צילצלתי אליה וביקשתי שיצאו אני מחכה להם בחוץ.
זוגתי הבינה שמשהו לא בסדר אבל ממש לא ניחשה.
חיכיתי באוטו והם יצאו.
היא התקשרה בכעס לשאול איפה אני...
אמרתי לה שתסתכל על הכביש יש שם רכב אפור מבריק וחדש אני בפנים.
היא התקרבה עם הילדים ולא האמינה.
אמרתי להם "תיכנסו לאוטו החדש של המשפחה"...
כמובן שהיו חיוכים, חיבוקים, נשיקות והתלהבויות וגם, קללה עסיסית...
למה שמרת בסוד?????
כמובן בשביל ההפתעה.
זהו. תמה תקופה. זה נגמר.
אני מחזיר את האוטו.
זה האוטו השביעי שאני מקבל ממקום העבודה בעשור. נהגתי בחיי על הרבה רכבים.
אני לא מאלו שמתלהבים ממכוניות ולי מספיק הגה, 4 גלגלים ומושב נהג נוח.
אומרים שההתלהבות היא תחליף למה שחסר שם...
כל העניין של הליסינג התפעולי הפך להיות לא כדאי בעליל.
זה קרה כבר מלפני שנה וחצי בערך אבל היות ואני לומד ויש עוד כמה סיבות אובייקטיביות,
רציתי להמשיך ולהחזיק באוטו.
עכשיו כשמחיר הדלק מרקיע לשמים, שווי המס על מכוניות הליסינג עולה בהתמדה ומהר,
ונדמה כאילו כולנו עשירים כקורח, הגיע הזמן להיפרד.
אחרי רומן מעולה של עשור מחזירים את המפתחות.
אני אפנה לי למחוזות אחרים והליסנג יאלץ למצוא מישהו אחר.
המדינה חושבת שכולנו פראיירים ומוצצת את הלשד מכל מי שהיא רק יכולה.
עליית הדלק בעצם סתמה את הגולל על הרומן.
היה נעים היה אחלה.
את אותה פוקוס ספרדיה מולכסנת העיניים, הרומן הראשון שלי עם מכונית חדשה תמיד אזכור.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
