עוד פרק תם.
היינו בטקס סיום הטירונות וההשבעה של הבן.
הכרנו את המפקדים ואת החברים לחדר.
"את זה סחבתי, עם ההוא עשיתי תורנות מטבח, עם זה אני הכי מסתדר, זה מצחצח נעליים הכי טוב,
זה עזר לי עם האלונקה במסע..." כך הבן מתאר כל אחד מהמחלקה שלו.
הרבה חיבוקים של חברים, לחיצות ידיים גבריות שרק אתמול שיחקו בגולות בחצר.
כל אחד עם נשק M-16 מקוצרר.
ולחשוב שלא לפני הרבה שנים הם שיחקו במשחקי מלחמה עם נשקים מפלסטיק...
חיילים אמיתיים.
ועכשיו גם עם נשק.
היו שם אלפי אנשים. אני מעריך אותם ב-3000 איש.
כולם התקבצו בלטרון, באמפי של לטרון.
לטרון הוא המקום של השריון. שם מתקיימים כמעט כל הטקסים.
מלא טנקים, מרגישים בטוח שם.
לא אנקוב במספר של חיילים חדשים שראיתי שם.
האחידות, הצעידה לטקס, העמידה בדום ואח"כ בנוח, כל אלו פשוט מתבצעים בצורה מדוייקת כיאה לטנקיסטים.
כמה מילים של מפקד ביה"ס, מפקד חטיבת ההדרכה, ארבע שירים מפי להקת הרבנות הצבאית,
פקודות רועמות של הרס"ר והכל נגמר.
שעה בסה"כ.
אין ספק שהמעמד הכי מרגש במקום היה ההשבעה של כל הטירונים.
הרס"ר אומר משפט וכללללללל הטירונים חוזרים אחריו.
בסוף קריאת "אני נשבע" שלוש פעמים שהדהדה בכל המקום.
הקריאה הדהדה חזק מאוד בלבבות של כל ההורים והקרובים שהיו קשובים לקולותיהם של הטירונים.
המון מצלמות מכל הסוגים וכל אחד רוצה לראות אם הוא מזהה את החייל שלו.
אשכנזים ומזרחיים, אתיופים ורוסים יחד עם צברים, דתיים חובשי כיפות וחילונים, עירוניים וקיבוצניקים.
מייטב הבנים, מייטב הנוער.
כשהסתכלתי על כל החיילים שם בטקס פתאום הרגשתי משהו שאפשר להרגיש רק בטקסים כאלו.
כל המחשבות על ביבי, אלי ישי, שחיתות, חרדים, מתנחלים, שביתות, רכבת ישראל, איילי הון וברוני הגז,
כאילו התנדפו להם. הם פשוט לא היו קיימים שם.
הלב שלי התמלא גאווה על מה שראיתי לנגד עיניי. מדים ירוקים ונעלים צבאיות שחורות.
זה השאור שבעיסה, אלו הם היהלומים שבמקדחים המשובחים, הם חוד החנית.
והפעם אלו מילים שבאמת מתארות את מה שמתחולל בלב פנימה כולל ההתרגשות.
ואני יכול להגיד בשקט, ככה שלא ישמעו, שהייתה דמעת התרגשות בקצה העין.
הנה מעט מהתמונות שצילמת.
אמפיתאטרון לטרון עם המקדימים לבוא לטקס כדי לשמור מקום חניה טוב או מקום תצפית או גם וגם.
כמעט מלא באנשים כמה דקות לפני תחילת הטקס.
ההכנות של החיילים לפני הצעידה אל תוך האמפיתאטרון.
זה פשוט התבקש... כל כך מסודר ומצוחצח.
על הבמה המרכזית, השולחנות ערוכים עם ספרי התנ"ך והנשקים שיוענקו לחיילים בעת ההשבעה.
קצת יותר מקרוב...מסודר ומאורגן כמו שרק בשריון יודעים.
הצעידה של החיילים לטקס בשמאל ימין...
להקת הרבנות הצבאית הנעימה בשירים...
וכמה תמונות של טנקים, אי אפשר בלי זה.
טנק קטן עם "מנואלה"...אפשר לראות על הדופן. כמה אנשים צריך כדי לדחוף טנק כזה אם נתקע לו הסטרטר?
(למי שתוהה, החייל הפרטי שלי לא נמצא בתמונות. הוא נשאר פרטי...)
אחרי שהגענו הבייתה התחילה מלאכת הכביסה...
אז הנה דוגמיות ל"אחרי".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
