למרות שמה שאני הולך להציג כאן ישמע מופרך, כדאי לקחת את זה לתשומת לב.
קיבלתי את זה ואני מאמין שיש ברוח הדברים משהו, ביחוד אחרי הראיון אתמול עם גלאנט
שנראה היה כמו חקירה צולבת מגדי סוקניק שהיה בעצמו בשייטת, אל מול מפקד השייטת בעבר.
גלאנט הסביר הסברים שהזכירו לי חשבונאות של מכולת שכונתית.
לא באשמתו אבל הוא היה צריך להסביר על עצי זית ו-40 מ"ר של בית.
ראיון זחוח ומגמתי שלא מתאים לשידור בכלל בטח לא אחרי שיצא המרצע מהשק
ובדקותיים האחרונות הוא אמר את שהיה על ליבו בבחינת תמות נפשי עם פלישתים.
הוא הסביר מי עומד מאחורי העניין של הספין התקשורתי נגדו במיקרו, ונגד מדינת ישראל במאקרו.
השם לא נאמר במפורש אבל היה שם רמז עבה.
עם כל הצער שמפקד כמו גלאנט ששגה בדברים פעוטים אבל הוא בעצמו מודה שלא היה צריך לעשות, לא יכול
להיות רמטכ"ל, זה פשוט מתבקש שהוא לא יכול להיות.
אחרי ההקדמה שלי, הנה הכתוב, כמו שאומרים, "לא נגעתי":
כל מי שרוצה לחשוב או להאמין כי הצדק והיושרה
ניצחו במאבק על המינוי של האלוף יואב גלנט להיות רמטכ''ל צה''ל,
וזו הדרך
בה מוצגים הדברים בתקשרות הישראלית, צריך לדעת כי מי שבאמת ניצח במאבק הוא הרמטכ''ל הנוכחי
של צה''ל רב אלוף גבי אשכנזי.
לא מכיוון שהוא התנגד למינוי של גלנט, אלא מפני שהרמטכ''ל אשכנזי הוביל מערכה אותה הסתיר בכשרון רב
מהציבור ובמרכזה
עמדה שאיפתו להביא ניתוק של המערכת הצבאית הישראלית, כלומר צה''ל מהפיקוח
של
הדרגים המדיניים במדינת ישראל, וליצור מצב בו צמרת צה''ל תהייה עצמאית
ולא כפופה יותר ישירות לשר הביטחון.
במילים אחרות, שר הביטחון הישראלי יהיה שר טכני, כמו שרי צבאות היבשה, האוויר, והים האמריקנים,
ולא שר שקובע מדיניות ואסטרטגיה, כמו שר ההגנה האמריקני.
לשם כך פעל הרמטכ''ל אשכנזי בחשאי, מבלי שאזרחי ישראל יודעים זאת,
לשנות את חוק היסוד של צה''ל.
הוא ועוזריו הכינו הצעה מפורטת בנושא.
במילים אחרות, אשכנזי בהיותו רמטכ''ל פעל לשינוי חוקי היסוד של מדינת
ישראל.
זכותו של כל רמטכ''ל וגם של אשכנזי לדחוף ולהציע רעיונות כאלה, וזכותו של
שר הביטחון הממונה עליו-אהוד ברק
לדחות הצעות כאלה ולהורות לגנוז אותן. אולם
ברגע שאשכנזי ועוזריו, תוך כדי שהם משרתים שירות צבאי,
הפכו את הנושא לא
רק למלחמת עולם נגד שר הביטחון, אלא גם לצעד הגדול הראשון של אשכנזי בזירה
הפוליטית הישראלית, הם חצו קווים אדומים שאסור היה להם לחצות.
כפי שבקהיר נבחרה כיכר א-תאחריר להיות זירת העימות הפוליטית המרכזית במצרים, כך
ביתו הפרטי של
האלוף יואב גלנט, הפך להיות בידי אשפי יחסי ציבור ותקשורת
זריזים אלמונים לזירה בה רב אלוף גבי אשכנזי
ייעשה את צעדיו הראשונים בזירה
הפוליטית.
טירת גלנט, צולמה מהאוויר ומכל הזוויות האפשריות, בליווי מפות, וסימנים
עגולים אדומים מודגשים גדולים
כאילו המדובר בזירת פשע שבוצעו בה מספר
רציחות על ידי אלוף שכונה בידי שר בישראל 'מאפיונר'.
רק זהותה של היד המכוונת חסרה.
מלבד חיסולו האישי של יואב גלנט, אשר ביום ב' 1.2 לא רק הודח ממשרת הרמטכ''ל אלא גם הודח משירות בצה''ל,
המפסידים הגדולים בקרב הפוליטי הזה, הם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק.
השאלה הגדולה שתישאר כנראה ללא תשובה בינתיים, היא כיצד שלישייה
זו, נתניהו, ברק, וגלנט,
שהייתה צריכה להיות אחראית על ביטחונה וגורלה של
ישראל, לא ראו והבינו את המתרחש סביבם.
ואם ראו והבינו מדוע לא פעלו כדי
למוטט את המהלכים נגדם?
לכן נפילתו של גלנט, היא שלב מתקדם מאוד בנפילתם.
סוף ציטוט.
לסיום, כאחד שבא מהמערכת, אני מתבייש בפוליטיזציה של הצבא, במחנאות, בחתרנות ודחיפת המרפקים
הזו שמזכירה לי את הפוליטיקאים הכי סרוחים שיושבים בכנסת ודואגים לתחת שלהם בלבד, ספונים ליד אותו
שולחן עם הטייקונים ובעלי ההון שדואגים לתחת שלהם.
כל אחד מלקק שם את התחת של חברו ודואג רק לאליטה שהוא בא ממנה.
העם והחיילים יחד עם צה"ל ששייך לכולנו ולכולנו יש חלק בסולידריות העמוקה הזו שנקראת צה"ל
מושפלים ונזרקים לעברי פי פחת כשלא מעניין את אף אחד מאיתנו החל בהעלאת מחירי הדלק
הזדוניים והבלתי מתחשבים דרך מחירי המים, חשמל, ליסינג ומוצרי המזון.
אני מתבייש נבוך ועצוב שזו המדינה שאני שולח את בני, שהולך לשרת בצבא, מדינה שאני עושה בא מילואים,
משלם מיסים כחוק ואזרח ישר.
ואם זה נכון, וכנראה שכן, מי שמאכזב אותי באמת זה גבי אשכנזי.
שמחתי לראות אותו חוזר לצבא ומשקם אותו אחרי שר ביטחון כושל ורמטכ"ל כחול כושל יותר, מחזיק במסמך
מזוייף במגירתו ולא טורח לתשאל את הנוגעים בדבר. כנראה שהיו סיבות לנעשה.
בושה וחרפה.
