(מחשבות שעוברות בראשי בתקופה כזו ולא דיברתי עליהן עם אלוהים למרות שבטוח שהוא יודע עליהן...נא לקרוא בהתאם)
אני אדם מאוד ריאלי.
צריך להראות לי שמשהו עובד ואני צריך לגעת בזה כדי להבין.
אני לא קונה משפטים שאומרים "זה מלמעלה" או "זה הגורל/מזל", ככה כפשוטם.
ולמרות זאת אני חושב בשני הערוצים.
תמיד אהבתי מיסטיקה וזה מתחבר אלי מאוד.
כשאני מסתכל על מה שקורה בעולם מנקודת מבטי הצנועה, אני לא יכול
שלא לחשוב על הרבה דברים מעבר למה שרואים ושומעים.
אני לא אגיד, כמו שרבנים אומרים כשקורה משהו, שהאדם חטא ולכן הוא משלם.
ובכל זאת.
אי אפשר להתעלם מדברים בסיסיים שקורים בעולם ואולי באמת אנחנו משלמים איזה מחיר.
לעיתים מחיר אישי ולעיתים מחיר קולקטיבי.
במישור הפרקטי כל האסונות שקורים מקושרים להתחממות הגלובלית, לזה שאנחנו לא מטפלים "בבית" שלנו כמו שצריך.
לפני שנה "נתפסו" מדענים מכובדים בעולם על שקרים בנוגע להתחממות הגלובלית של כדוה"א.
זה לא סוד שיש מיליארדים של דולרים שמחליפים ידיים וההתחממות הזו גורמת
למכוני מחקר רב לאומיים, ארגונים ירוקים, איליי הון עתירי ממון, קבוצות אינטרס שונות
לנסות ללעצב את המחקרים כך שכספים רבים יגיעו אליהם ולא לאחרים.
כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן יש מניפולציות וניסיון להראות דברים שונים כדי לזכות
בנתח גדול יותר בעוגת התקציב ממשלתי או הפרטי.
אין לי ספק שיש הרבה שרלטנות בעניין ועד שלא יוכיחו במאה אחוז אנשים לא יאמינו
וזה כולל אותי.
אם נחשוב על זה לרגע, האדם הבודד לא יכול לעשות כלום עם ההתחממות הגלובלית.
אנשים צריכים לעבוד, לאכול ולחיות. וכל אחד יעשה הכל כדי שזה יתאפשר לו ולמשפחתו.
אותי מעניין כאמור גם הצד הרוחני של העניין.
אומרים שההיסטוריה חוזרת.
לפעמים אני חושב שההיסטוריה נכתבה מזמן ואנחנו פשוט הולכים עליה, פעם אחרי פעם.
כל מה שקורה היום מעלה בי הרבה דברים מהזיכרון.
מושגים כמו:
קמצא ובר קמצא
סדום ועמורה
שנאת חינם
סיפור המבול
מקבלים פתאום משמעות שונה.
אם לחזור לימי כתלמיד, אהבתי לקרוא את סיפורי התנ"ך.
בבי"ס יסודי לומדים את סיפורי התנ"ך כסיפור.
בתיכון חוזרים לבראשית והפעם מנקודת מבט אחרת. נקודת מבט של ניתוח הסיפור המקראי.
מנסים לרדת לעומקם של הדברים ולהבין אותם קצת אחרת.
אם לחזור למושגים מלמעלה, גם אני מתחבר לזה אחרת.
קשיי החיים והפרנסה היומיומיים, ההתייקרויות, בועת הנדל"ן וזוגות צעירים שנעשקים תחת
הנטל של משכנתאות או דמי שכירות, גידול בנתח האוכלוסיה הנזקקת לעזרה סוציאלית
ולעזרת עמותות שונות כדי לקיים את עצמם, איילי הון וברוני גז, שחיקת מעמד הביניים, שרירות הלב
של העומדים בראש ממשלות, בצורים במגדל שן או נאחזים בקרנות המזבח.
מצד שני, השנאה ההדדית הזו של צברים לעולים חדשים, רוסים לאתיופים, שכן לשכן,
אנשים סטרייטים להומואים, דתיים לחילוניים וההיפך, דתיים להומואים, שמאלנים וימניים ועוד.
כל אלו הן בדיוק הגרסה המודרנית ל"קמצא ובר קמצא" ולשנאת החינם.
מי שהורס את הכל הוא האדם, אנחנו בעצמנו.
ועל זה יש שכר ודין.
פרק עכשווי לסדום ועמורה ניתן למצוא בכל מקום כמעט.
פשע גואה, אלימות בכל מקום כשלא בוחלים בשום אמצעי להשיג משהו.
זה כולל אונס, רצח, גניבות ואלימות במשפחה.
שחיתות פוליטית ושחיתות ציבורית שנמצאת כמעט בכל מקום.
הסתאבות של בעלי ההשפעה, דרישה ליותר כוח ושליטה בכל מקום מאנשים לא ראויים.
רכילות ושימת רגליים לאנשים שלא חפצים ביקרם ולהבדיל, קידום אנשים לא מוכשרים אבל מקורבים
לשלטון או לבעלי ממון התומכים בשלטון.
נטילת החוק לידיים כשמערכת החוק לא עושה מספיק, יש אומרים לא עושה בכלל,
כדי לעצור את האלימות.
פדופילים מכל כיוון, פריצות, אונס של ילדות קטנות, מכירים באינטרנט ואח"כ מבצעים את זממם.
ענישה מצחיקה על רוצחים, נהגים שיכורים, אנסים, שרים, ובעלי משרות רמות.
כשהבית שלי לא נקי או כשצריך לנקות אני פשוט שופך מים עם חומר ניקוי ומבריק את הבית.
נראה לי שאלו המחשבות העוברות בראשו של אלוהים...
להביא מבול, לעשות משהו קיצוני באמת, משהו שינקה את פני האדמה מאותם חטאים.
רואים את זה בינתיים בכל מיני מקומות בעולם, בקטנה, פחות או יותר.
נראה לי שמישהו מסתכל וחושב שלא לזה הוא התכוון ומשהו כאן התקלקל...
במובן המופשט של מבול, אפשר לראות את מה שחולל הצונאמי בסופהשבוע הזה ביפן.
אבל כנראה שההיסטוריה תכתיב משהו יותר קיצוני, משהו שיגרום לזעזוע גדול.
כשאלוהים כתב את ההיסטוריה שתגיע, מיום ליום זה נראה שבאמת נגמר לו הדיו ב-21 בדצמבר 2012...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
