במסגרת השירות הצבאי שלי, ביקשתי לנהוג על משאית...
אבל לא סתם משאית אלא מוביל טנקים.
רציתי מאוד להרגיש את העוצמה של משאית ענקית כזו שמובילה עליה עשרות טונות
של פלדה.
לקח לי קצת זמן (ופרוטקציה באוגדה) לקבל קורס מזורז ביחידת תובלה ברמת הגולן,
אבל כשזה הגיע לא היה מאושר ממני באותו הזמן.
הקורס היה שבוע ובסיומו שמו על המוביל בלוקים של בטון במשקל 30 טון ונהגתי עם מלווה
למרחק של 10 ק"מ במסלול מיוחד שנועד להכשרה.
המסלול היה במקום סגור כך שלא הייתה נשקפת סכנה לתנועה מנהג חדש כמוני 
השאיפה הבאה שהתממשה הייתה לנהוג על אוטובוס...
פעם נהג האוטובוס היה יושב גבוה כמו כל הנוסעים ונקודת מבטו הייתה אחרת.
קשה לנהוג על אוטובוס מהרבה סיבות.
הנהג יושב לפני הגלגלים, להבדיל מרכב פרטי שהנהג יושב אחרי הגלגלים,
כך שכל סיבוב צריך להיות יותר רחב גם בגלל האורך של כלי הרכב וגם בגלל מיקום הגלגלים.
רוחב האוטובוס הוא כמעט פעמיים מרוחב מכונית רגילה וצריך תיאום יד/עין
יותר מדוייק מאשר במכונית רגילה.
אבל אולי הנקודה הכי קריטית לדעתי היא הגובה.
נהג אוטובוס יושב גבוה, לעיתים קשה לו לראות אופנוע שנצמד אליו לצד או מכונית
שנדחפת ועוברת במהירות מנתיב לנתיב.
באוטובוסים החדשים הורידו את מיקום תא הנהג יותר נמוך, עדיין גבוה ביחס למכוניות
אבל זה כבר נראה אחרת.
אפשר לראות את הנהגים האחרים על הכביש, קצת יותר "בגובה העיניים".
ניסיתי לנהוג על אוטובוס שכסא הנהג יושב בגובה תא הנוסעים ובאחד שיושב נמוך.
מנקודת מבטו של הנהג ההבדלים הם של שמיים וארץ.
התחושה שונה, יותר קרובה לקרקע, יותר מעורבות בתנועה מסביב.
אני לא יודע מי חשב על זה אבל זה משהו מאוד חשוב לדעתי.
אני מתנדב בכל אותם גופים לשעת חירום כמו מל"ח (משק לשעת חירום)
ורח"ל (רשות חירום לאומית).
במסגרות האלו נבחרו כמה אנשים בישוב שאני גר בו ללמוד נהיגה על אוטובוס.
הכל היה בהתנדבות.
קיבלנו שיעור לדוגמא.
בנסיעה הראשונה שלי עליתי על "המדרכה". זה היה במשטח החלקה רשמי של מדינת ישראל.
התחושה מפחידה ביחוד כשאתה חושב שעלולים להיות נוסעים באוטוובוס.
"זרקתי" זנב כמה פעמים ברכב פרטי, הרגשה של איבוד שליטה לרגע.
אבל באוטובוס זה הרבה יותר מפחיד.
מלבד האחריות כלפי עשרות אנשים, כלי הרכב הזה מתנהג שונה לגמרי על הכביש.
היה לי התענוג המפוקפק והמאלף ללחוץ על הבלם בחוזקה כשאני במשטח החלקה רטוב...
בדיעבד חייכתי לעצמי כי הבנתי איך חתול או כלב מרגישים כשהם רואים את הזנב שלהם
פתאום מול הפרצוף...
מהניסיון המועט הזה לקחתי שיעור לחיים, להרגיש איך נהגים מקצועיים מרגישים.
במיוחד אותם נהגים שנוהגים בכלי רכב גדולים ולפעמים מתנהגים בפזיזות שיכולה לגרום
לתאונה קשה עם רכב פרטי, ומצד שני להרגיש איך זה להיות נהג כזה שצריך להתמודד
עם נהגי טוסטוסים שנדחפים וחותכים ונהגים ברכב פרטי שמשתוללים על הכביש
וחושבים שלעצור אוטובוס או משאית זה כמו לבלום אופניים...
בחיי היום יום שלי אני תמיד מנסה לברוח ממשאיות ואוטובוסים במיוחד על כבישים מהירים
כשאני נוהג ברכב ופי מאה אני נזהר כשאני רוכב על אופניים באותם כבישים.
זה המקום לבקש מכל מי שמשתמש ברכב, אופנוע או אופניים לשים לב טוב לרכבים
הכבדים האלו כי הסכנה היא לא רק לעצמם אלא לסביבה שלהם כי נהג אוטובוס
או משאית מופתע, לא רק שלא יכול לעצור באחת את המפלצת, אלא יכול לגרום
לתאונה עם רכבים אחרים שנקלעו בטעות למקום.
היזהרו בכבישים.
החלום הבא הוא להטיס מטוס...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
