כל שנה אני מרגיש את זה בתקופה הזו.
הרגשה רעה מעורבת בהתרגשות מהולה בעצב.
אצל הדתיים ושומרי המצוות יש את התקופה "בין כסה לעשור".
התקופה הזו בין ראש השנה ליום הכיפורים.
אצלי זה נקרא בין עצב לגאווה.
הלכתי לשם נער, יותר רציני מאלו שהיו סביבי, אבל נער.
חודשיים אחרי חזרתי אדם מבוגר.
לא מבוגר מלשון בוגר בלבד אלא מבוגר מהתבגרות כרונולוגית מהירה.
כאילו בחודשיים גדלתי בעשור.
הרחתי ריח של אבק שריפה.
הרגשתי אותו בריאות.
העיניים צרבו.
צרבו לא רק מהעשן אלא מהמראות.
גופות, טנקים חרוכים, מדים של קומנדו סורי ומדים בצבע זית צה"ליים.
דם אוייבים מעורב בדם יקירים וחברים לנשק.
אומרים שהנייר סופג את הכל (בכתיבה), גם האדמה סופגת הכל.
לא מעניין אותה של מי הדם.
כל עשור יש אנשים שחווים מלחמה. עובדה היסטורית.
כל עשור יש לוחמים שמשתתפים במלחמה.
לוחמים שלא ששים אליי קרב אבל כשקוראים להם הם הולכים.
הם לא בחרו את זה.
בשבילי זו הייתה מלחמת "שלום הגליל".
היו עוד מבצעים ופעולות בכל מיני מקומות.
מקומות מסמרי שיער, חלקם אקזוטיים וחלקם ממש לא.
לא בחרתי להיות שם.
הייתי שם כי חשבתי שזה חשוב.
משפט אחד שאמר לי אחד ממפקדיי בעבר:
"...העבודה בוחרת אותך."
הגורל מוליך אותנו לכל מקום.
זה נכון שאנחנו מתכננים את החיים שלנו, עבודה, משפחה, ילדים, טיולים וחופשות ואולי גם חשבון בנק.
אבל יש כוחות נסתרים שמוליכים אותנו לעשות דברים שלא תמיד תכננו
לעשות אותם ורק בדיעבד זה מתברר וגם לא תמיד, מה עשינו שם ולמה הגענו לשם מלכתחילה.
התקופה בחרה בי ובעוד אנשים כמותי.
אני לא יודע מי החליט החלטות קשות מאוד וגורליות.
החלטות שקבעו מי ישאר בחיים ומי לא.
מי החליט על כך?
סלקציה.
מילה קשה מאוד שמחברת אותנו ליום השואה בדמותו של מנגלה, ימח שמו וזכרו, עומד ובוחר מי
לחיים ולניסיונות ומי למיתה מיידית, ע"י הנפת כפפה שמאלה או ימינה.
האם יש סלקציה גם בחיים של אנשים במלחמות?
אני מאמין שכן ואני לא יודע למה.
הרבה שאלות של למה נשארו אצלי לא פתורות לעד.
בתקופה הזו של בין עצב ותחושת אובדן לבין תקומה, הרמת ראש ובניה של עם מאפר,
כמו אותו פיניקס, עוף החול, המתרומם מעפר וממריא לשמיים, אני נזכר בחברים, במקומות, בפעולות,
הקראת מס' ברזל בצעידה למקום שלא ברור שנחזור משם.
עולות בראשי התמונות, הזיכרונות, הריחות והמשימות.
כשאני כותב את השורות האלו, פתאום מתנגן לי בראש השיר של נעמי שמר:
"בכל שנה בסתיו גיורא".
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
