נסעתי לת"א. אני כמה חודשים כבר בלי רכב משלי ונהנתי לי בנסיעה
בתחבורה הציבורית.
האוטובוס נכנס לנתיב הכי שמאלי בואכה נתיבי איילון, שבו מוצהר בשילוט גדול
על כניסה לחניה ועל כך שנסיעה בנתיב זה,
המהיר, כרוכה בתשלום.
עוד מימי כחייל סדיר גרתי בדרום ונסעתי עד רמת הגולן, כשכל הזמן, במשך
שנים, הרחיבו את הכבישים באזור המרכז
או בנו גשרים וכבישים נוספים. נראה כאילו כל
הזמן מרחיבים ובונים וזה לא מספיק.
עד שמרחיבים ובונים צריכים לבנות שוב כי היצע
הכבישים לא מספיק לביקוש.
שנאתי אז לנסוע באוטובוסים בגלל הזמן הרב שזה היה גוזל
לי בדרכי הביתה לכן נסעתי רוב
הזמן בטרמפים כל זמן שהייתה לי אפשרות כזו.
עם השנים, מס' כלי הרכב הפרטיים עלה בסדרה הנדסית.
התוצאה היא עוד עומס
בכבישים. אפשר למצוא הרבה סיבות לעלייה בעומסי התנועה
אבל אני מאמין שיותר קל לנסות לפתור את הבעיות האלו.
אלפי אנשים, ואולי יותר, עומדים מידי בוקר בפקקים ארוכים וכואבים ברחבי
הארץ.
מצחיק אותי כל בוקר הדיווח בגלגל"צ וברשת ב' על אותם כבישים וצמתים
קבועים שבהם יש
פקקים ועומסי תנועה, המשונה הוא, שכולנו התרגלנו לתופעה.
הרבה
אנשים מחשבים את שעות העבודה, לוח הזמנים היומי והאישי לפי לוח דיווחי התנועה.
אין
אבסורד מזה. מבחינתי מדובר בתופעה מזוכיסטית וכואבת; לגב, לחשבון הטלפון, חשבון
הדלק, לשרירי האגן...
בעיקר כואב על השעות שבהן היינו יכולים לעבוד בחדווה או לקחת
עוד רגע בפרידה מהילדים בבית הספר
ובגן או לבלות אחה"צ עם חברים ובני משפחה
מאשר עם השכנים לפקק.
ואז קם מישהו חכם והציע לבנות נתיב מהיר באיילון. כל מי שתמך חשב כי זה
יהיה הפיתרון היעיל לפקקים בכניסה לת"א,
ממש פיתרון קסם. הנוסחה הייתה צריכה
להיות פשוטה: יותר אנשים יבחרו בנתיב המהיר – כך פחות אנשים יכלאו בנתיב הפקק.
ובנוסף, יש גם מי שגוזר קופון. זה נשמע כמו תיאור של מצב שבו כולם זוכים.
אפשר
ונכון היה להניח מראש שתהיה זאת הקבוצה בעלת האמצעים הכספיים שתזכה,
קבוצה קטנה של
אנשים תהיה מוכנה להשקיע (כסף) בנסיעה מהירה יותר. בזכות אותם משלמים קבוצה גדולה
יותר של אנשים
ייקצרו את זמן הפקק שבו הם נאלצים לעמוד מידי בוקר.
הנתיב המהיר באיילון הוא אכן נתיב מצויין. לאחר כמה נסיעות ברכב פרטי
ובאוטובוס אפשר לעבור את הפקק הזה
בפחות מחצי שעה כשבשעות הבוקר העמוסות זה מגיע
כמעט לשעתיים ואם יש מזל וגם קוראת תאונה בדרך אז בכלל
אפשר להפסיק לחשב את
השעות...
מכמה נסיעות שערכתי בתקופה האחרונה שמתי לב כי בכל פעם שעליתי על הנתיב
המהיר, רוב הפעמים באוטובוס,
הפקק שהיה במסלולים "הרגילים והפקוקים"
מימין לי נשארו ארוכים כמעט כמו קודם.
מה הועילו חכמים בתקנתם? למה רק מעט נהגים
משתמשים בנתיב המהיר? חברות התחבורה הציבורית משלמות אולי מחיר
גלובלי ומעצם היותן
חברות הסעה ציבוריות הן מקבלות את ההטבות להסעת נוסעים בעלות אפסית בעוד שנהגים
פרטיים
משלמים בשעות העומס עבור נסיעה בנתיב המהיר בין 37 שקלים ובמקרי עומס
קשים במיוחד יכול להגיע ל 77 שקלים.
בשעות עומס בינוני מחיר נסיעה בנתיב המהיר יעמוד על כ- 16 שקלים, מחיר
שווה לכל כיס ובפרט לכיס לחוץ וחסר סבלנות...
אך ככל ששעות העומס גוברות ומספר
המכוניות על הכביש עולה וגורם לפקקים כך עולה גם מחיר הנסיעה
המהירה והעליה במחיר
היא מאוד מהירה... הנתיב המהיר הוא אכן אטרקציה לממהרים, אך מסתבר שהוא אפילו לא
אטרקטיבי מספיק לעשירים שהרי גם הם לא בוחרים בנסיעה בו.
על פניו נראה כי מי שתכנן ואישר את בנייתו, הפעלתו וגביית המחירים המופרזת
של הנתיב המהיר, לטעמי,
לא חיפש פתרון של ממש לעומס התנועה בנתיבי איילון ולפקקים
המתארכים שבהם עומדים הרבה מאזרחי המדינה
בכל בוקר, מי שהגה, חשב ובנה את הנתיב
ביקש לעצמו רק רווח כלכלי.
כבר כתבתי בעבר על מעמד הביניים הנשחק במדינה, ובמיקרו, הפיתרון הזה רק מעמיק
פערים גדולים יותר בתוך
הרבדים של החברה הישראלית. לפי התגובות והשימוש בנתיב הזה
נראה שהוא עושה פחות כסף ממה שתוכנן בתחילה.
כדי שהנתיב יהיה אטרקטיבי יותר, מחיריו
צריכים להיות זולים שיתאימו לכל כיס, אולי בדומה לכביש 6.
אני בטוח שאף אחד לא אוהב להתבשל ברכבו על הכבישים ולנסוע מטר מטר בלחות
ובחום המתישים של המרכז,
אבל מצד שני לאנשים שמגיעים לעבודתם כל בוקר למרכז בשעות
העומס, יהיה יקר לממן את הנסיעה המהירה ולכן
הנתיב הזה ישאר שומם וישמש יותר את
התחבורה הציבורית מה שיכול לעזור לעומס של האוטובוסים על הכבישים.
תחבורה ציבורית משוכללת, יעילה ומדוייקת תביא לנו מזור לכל התחלואים על
הכבישים אבל בימים כאלו כשיש
כל כך הרבה בעיות ברכבת ועלות יחסית יקרה מול אוטובוס
ציבורי, חוסר החלטה על רכבת קלה בת"א,
עיכוב מתמיד בהשקת הרכבת הקלה בירושלים
שעכשיו מתברר שהמדינה שכחה להגדיר ולנהל את שירותי האבטחה לאורך המסלול שלה,
יעזרו
לצמצם את הפקקים. במחשבה נוספת ומהמראות על הכבישים, הישראלי אוהב את האוטו שלו.
לא נראה לי שכולנו נאבד עניין בקניית אוטו חדש גם אם יפתרו כל תחלואות התחבורה
הציבורית.
במצב של עכשיו יש שיפור מזערי בכניסה לת"א והוגי הרעיון הצליחו לעשות
"מיני אפרטהייד" בין אנשים שיש להם כסף
והם יסעו במהירות למחוז חפצם,
לבין אנשים רגילים שידם לא תהייה משגת לשלם כל בוקר סכום של עשרות שקלים
על קטע כביש כל
כך קטן כדי שיגיעו במהירות לעבודתם.
אולי הגיע הזמן לעבור ממחאת הקוטג' גם למחאת עלויות התחבורה, הכבישים, האגרות, הביטוחים וכו'?
ומשהו אחר, לפני פרסום הפוסט על העבודה לבני נוער, כתבתי פוסט ל-50,000 כניסות.
הייתי רחוק משהו כמו 500 כניסות.
הפוסט נגנז כי כרגע יש לי יותר מ-53,000...
תודה לכולם ותמשיכו לבוא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
