מלחמת שוורים היא אולי הדבר הכי מבחיל שעושים בחיה בפומבי.
הייתי בברצלונה לא מזמן (תמונות בקרוב) וכולם אמרו לי שאני חייב לראות
הצגה כזו.
זה משהו מיוחד, משהו שלא תשכח, הרבה קהל ועוד המלצות...
מבחינתי מלחמה בזירה כזו מזכירה לי את מלחמות הגלדיאטורים ברומא.
תמיד היה שם צד חזק מול צד חלש.
צד המצוייד ב"נשק" מול צד שנלחם רק בידיו ובגופו.
על כל הנפת חרב או כלי נשק אחר וגרימת חבלה, חתכים או מכה, הקהל היה משתולל מאושר.
הלוחם המנצח, המוכתם בדמו של הלוחם החלש, היה מהולל.
הרג לשם הנאה, הרג ללא תועלת.
קרב לא הגיוני ומכור מראש.
ומה הסיכוי של צד חלש לנצח את החזק? אפסי.
כך גם כאן.
הפר, דינו ידוע מראש.
"ההכנות" למלחמה על חייו באכזריות ע"י הכאות בחלקי גופו, שהייתו בחושך מוחלט
עד רגע הקרב, במהלך שבועות לפני שהוא יוצא לזירה מעמיסים עליו משקולות על מנת להחליש
אותו ולהכאיב את שריריו כדי שיהיה חלש דיו להפסיד.
קרניו נקשרות מה שגורם לו לאבד כיוון וחוש התמצאות כך שהוא מבולבל בתוך הזירה.
החניתות, הסכינים והחרבות שחותכות בו וננעצות בגבו, מחלישות אותו עד לתבוסה המלאה.
ההתעללות הזו בבעל חיים לקול התלהבות הקהל מבחילה.
אם רוצים להרוג בעל חיים למזון, צריך לקחת אותו למשחטה ולעשות את זה שם
ובעניין הזה מגדילה לעשות היהדות שדורשת שההרג יעשה במחי יד אחת, עם סכין חדה
שהחיה לא תסבול.
לנעוץ חרבות דקות בין שכמותיו של הפר, לעייף אותו למוות ולגרור אותו אח"כ מובס
זו התעללות לשמה.
לפני כמה שבועות הוחלט שבחלק מספרד מלחמות השוורים יוצאו אל מחוץ לחוק
ולא יותרו יותר.
דורות שלמים של מטאדורים שלמדו איך להילחם בשור יהיו עכשיו ללא פרנסה.
אני לא חס עליהם, מבחינתי זה בסדר.
איך הם מכניסים בגאווה את החרב שממיתה את השור, רגלם על גופתו השוכבת שם בזירה המאובקת
לכל צהלות הקהל. זה לא נתפס בעיניי.
עשרות שנים ניסו למנוע את ההצגה הזו אבל ללא הועיל.
בעשרים השנה האחרונות ארגונים של צער בעלי חיים לחמו במסורת הזו ועכשיו הם הצליחו
לשכנע חלק מהאנשים שהדבר הזה פסול ויש לבטלו כליל.
אני מאמין שעם השנים הדבר הזה ירד מהפרק בכלל וישארו רק תמונות מזוויעות של חיה
גדולה פצועה שנלחמת על חייה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
