לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KeyMan



Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2011

כל אחד והשקית שלו...


 

נכנסים ומביטים בתור.

ארוך?

קצר?

סביר?

מוציאים מס'.

ומחכים.

כל אחד מתקבל בתורו לפי המס' שהוא מחזיק בידו.

מקבל.

משלם.

שם את הכבודה בשקית.

ויוצא.

סופרמרקט? רשת גדולה? ממש לא.

 

פעם הלכו לרופא, קיבלו מרשם של תרופה ונכנסו לבית המרקחת.

"מי אחרון" היה שואל תמיד זה האחרון להגיע

והתשובה הסטנדרטית הייתה "אתה".

לוקחים את התרופה משלמים (פעם גם לא שילמו...) והולכים.

 

אתמול הלכתי לבית המרקחת של בופת החולים, לקחת תרופות עבור אימי.

בית מרקחת הייטק.

קודם כל יש כיסאות לכל אלו המחכים בתור.

המקום אכן נקי כמו בית מרקחת.

5 שורות של עשר כיסאות בכל שורה.

מולם מסך LCD בגודל 40 אינטש להצגת המספרים בתור.

נראה כמו אולם הקרנה פרטי.

בכניסה יש "כספומט לתורים" מעבירים את הכרטיס המגנטי ויוצא פתק עם המס' שלך בתור.

מצחיק שזה נקרא "אל-תור"...מישהו באמת היה כאן יצירתי.

ישבתי וחיכיתי רבע שעה בערך.

המקום שקק פעילות והיו בו כ-30 אנשים בתור.

אבל רק כאן נדמה לי יש פטנט כזה ששמים 4 עמדות ורק שתיים מהן מאויישות ברוקחים.

רוקח ורוקחת.

 

הייתי מס' 116 ליד כל אחת מהעמדות היו 3 אנשים.

אחד שקיבל כרגע שירות, השני היה מס' אחריו והשלישית מס' אחרי השני...

הרוקחים ביקשו מהם לשבת עד שהמס' שלהם יוצג על המסך.

הגבר אמר שהוא בלי משקפיים והוא לא רואה את המס'...חיוך

האישה שאחריו אמרה שהיא לא רוצה שיקחו לה את התור...חיוך

בתור השני היו תשובות דומות.

כשהגיע תורי הלכתי לעמדה וראיתי כי שני הרוקחים הם ערבים.

בשניה התרוצצו להן המחשבות על ערבים ויהודים.

האם אקבל את התרופה הנכונה או שמא ינסו להרעיל אותי כאן? חיוך

המחשבות עברו מיד כי הרוקח נהג בנימוס וקיבל יחס דומה מצידי

וכל העניין של יהודים וערבים נשכח, לפחות לאותו מעמד.

 

בעמדה לידי עמד מישהו שחשבון התרופות שלו היה 250 ש"ח.

הוא הוציא מארנקו כרטיס אשראי ושילם.

לקח שתי שקיות גדושות בתרופות ויצא מבית המרקחת.

אני יצאתי אחריו.

בדרך ראיתי עוד אנשים שיצאו מאותו בית מרקחת וכל אחד עם שקית ביד.

לא יכולתי שלא לחשוב על התקופה הזו.

משלמים בכרטיס אשראי כמו בסופר.

יוצאים עם שקיות של תרופות ממש כאילו הלכנו לעשות קניות.

 

כמות האנשים.

כמות התרופות.

כמות החולים הכרוניים הזקוקים לתרופות חודשיות.

כל כך הרבה מחלות שדורשות כל כך הרבה תרופות.

ואני לא לוקח אפילו אקמול לכאב ראש אלא אם באמת ממש ממש אין לי ברירה.

אני יודע ממה עשויות כל התרופות האלו, לא בתיאוריה.

האם הפכנו את בית המרקחת לסופרמרקט של תרופות?

אם התשובה היא חיובית אולי כדאי לשנות את השם ל"סופר-קחת"?...

וכמובן להיות בריאים ולא להזדקק לתורים, לתרופות ולשקיות האלו הצבעוניות.

 

 

 

 




נכתב על ידי , 26/10/2011 14:18   בקטגוריות בריאות, התבוננות מסביב, התנסות, חברים, מחשבות, משפחה, רפואה, רפואה קונבנציונלית  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של KeyMan ב-9/11/2011 21:27



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 30 פלוס , 40 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkeyman1001 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על keyman1001 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)