האם עדיף אחד גדול או הרבה קטנים?
לא פעם עלה הדיון הזה במקומות ציבוריים ואצל מקבלי ההחלטות.
האם מדינת ישראל צריכה לתת הטבות של מליוני דולרים בצורת הטבות ממיסים, אי תשלום ארנונה
הורדת מס החברות וכו' לכניסתה או להרחבתה של חברה רב לאומית גלובלית?
מי שמאמין באזרח הקטן, לדבריו, שולל את ההטבות וחושב שבסכומים הגדולים האלו ניתן להקים מאות
עסקים קטנים, לשפר עסקים קיימים ועדיין להנות מהכנסות(מבחינת המדינה).
עידוד עסקים קטנים יביא להרחבה רבה של מקומות התעסוקה בארץ, ההרחבה לא תהייה ממוקדת
רק בתעשיות ההייטק למיניהן אלא תאפשר הרחבה של מקומות העבודה בתעשיות יותר מסורתיות מה שיעזור
ליותר אנשים חסרי השכלה אקדמאית להשתלב בתעשיה ובמעגל העבודה.
אני רוצה לתת הסבר הגיוני ולנסות להסביר את הסיבות למה "המדינה חייבת" לעשות הכל כדי להכניס חברה גלובלית לישראל.
חברה גלובלית, רב לאומית, המשקיעה בישראל לא רק מייצרת מקומות עבודה ישירים (לעיתים בסדר גודל של אלפים)
אלא גם מייצרת מקומות עבודה עקיפים שיכולים להגיע עד פי 3, כלומר על כל עובד אחד בהעסקה ישירה
נוצרות שלוש משרות בהעסקה עקיפה. מקומות העבודה העקיפים כוללים ספקי שירותים, קבלני ניקיון על עובדיהם,
קבלני הסעדה (קייטרינג) על כל עובדיהם, חברות הסעה, גינון, ביטחון, רכבים, ליסינג, מחסן ולוגיסטיקה וכו'.
חברה רב לאומית המוצאת את משכנה בישראל מעסיקה בנוסף חברות תכנון ופיתוח העובדים עבורה
בתחומים מסויימים וספציפיים למדינה או למקום עצמו.
חברות אלו מעסיקות הנדסאים ומהנדסים בתחומי ההנדסה האזרחית, הנדסת מכונות הנדסת חשמל, תעשיה וניהול וכו'.
ספקטרום ההעסקה בחברות מסביב לחברה הרב לאומית/גלובלית הוא עצום.
תחומי ההשכלה נעים בין השכלה בסיסית של 12 שנות לימוד דרך חברות קטנות שמעסיקות דוקטורים
בכל תחומי ההנדסה ועד מעורבות של מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ.
פעילות תעשייתית בישראל חשובה ומשפיעה על ההתפתחות של התעשייה המתוחכמת בארץ.
על מנת לייצר מוצר בארץ, נדרשות החברות וקבלני המשנה שלהן לייבא ציוד תעשייתי להקמת מפעלים
כמו ציוד מכני מורכב שלא קיים בנמצא, גם הפעלת מפעלי תעשייה ואולמות היצור החדשים היא לא טריויאלית
ויש האצה של יבוא סחורות ליצור המוצרים החדשים בצד שליחת העובדים החדשים ללימוד לתקופות שונות
בחו"ל כיוון שבארץ אין את המיומנויות הנדרשות להכשרת העובדים.
פעילויות אלו פותחות בפני השוק הישראלי שווקים חדשים בחו"ל ולמרות שהמוצר שייך לחברה רב לאומית,
הוא מיוצר כחול לבן בידי עובדים ישראלים.
תעשיית הייטק, הקטר הלאומי, התעשייה שמושכת את כל המשק קדימה, הכל נכון ואין כאן שום מליצה.
התעשייה הזו מייצרת מקומות עבודה בשרשרת, לעובדי צווארון לבן אבל לא רק להם.
הרבה אנשים חושבים שתעשיית הייטק מייצרת מקומות עבודה רק למהנדסים, חוקרים ודוקטורים.
היא מתחילה אומנם בעובדים הישירים, ואילו החברות הרב לאומיות לא היו חושבות שההון האנושי כאן
הוא ברמה גבוהה מאוד, הן לא היו מגיעות לכאן.
למדינה, שהשקעתה ביבוא התעשיות האלו והבאת החברות הרב לאומיות/גלובליות היא אסטרטגית וארוכת טווח
וצריך לבחון אותה
כהשקעה אשר יוצרת לא רק מקומות עבודה ישירים בחברה עצמה אלא בכל שרשרת ההעסקה השלמה.
הערך שחברה כמו זו מביאה למדינת ישראל לעיתים קרובות הוא גדול דיו שמשאיר את חותמו לעד.
חברה רב לאומית, לדוגמת אינטל, היא יתד אשר סביבו נוצרת כלכלה שלמה המייצרת מקומות עבודה בישוב שבו המפעל
קיים, שגשוג בבניה (דירות, בתי ספר, מקומות בילוי וקניות), הבאת תושבים חדשים לפריפריות מהמרכז וכו'.
שרשרת התעסוקה הזו היא "פרצופה של המדינה" ושוק העבודה הישראלי בכלל.
בניגוד לשרשרת מקומות העבודה הקשורים בטבורם להסתדרות ול-13 הוועדים החזקים במשק
(רשות הנמלים, בנקים, חברת החשמל, מקורות, רכבת, שדות התעופה וכו') ולמגזר הציבורי הנתמך ע"י המגזר הייצרני
ביחוד הפרטי, אותה הסתדרות המחפשת לעיתים למה כדאי לשבות, אותן "קרנות המזבח" של הקביעות, חוסר הרצון
לעבוד אלא רק להגיע לעבודה, משכורות גבוהות שלא קשורות לתרומה אלא רק "מה אני אקבל בתמורה",
(ויסלחו לי כל אותם אלו שבאמת מקבלים משכורות מינימום אבל ההסתדרות לא תדאג להם אלא רק למקומות
החזקים כי מהמקומות החלשים היא לא תשיג שום דבר), זה משב רוח מרענן התורם להתפתחות התעשייה בארץ,
הבאת משקיעים, הכנסת כסף זר למקומות שאלמלא כך לא היו משקיעים פה.
בנוסף, חברה רב לאומית מביאה לכאן תרבות עבודה אחרת.
תרבות עבודה שחלקה שנוייה במחלוקת, אבל בבסיסה התרבות חיובית ומערבת את הקהילה בחיי המפעל.
התנדבות של עובדים בחיי הקהילה, צעדים הדדיים המראים שעובדים התורמים לקהילה מקבלים חיזוקים מהקהילה ותמיכה עצומה.
מפעל חדש המגיע לסביבת עבודה ישראלית שלא תמיד מעניין את בעליו, איכות הסביבה או הפגיעה האקולוגית
במקום (כדוגמת המפעלים במפרץ חיפה), מביאה ערכים ותרבות אחרת של דאגה הדדית,
המפעל דואג לסביבה נקייה והסביבה נהנת מקום נקי ומטופח.
המדינה לומדת איך כללי בטיחות ואקולוגיה בינלאומיים עובדים ע"י הבאת התקנים המחמירים מהעולם
לישראל, הטמעה של נהלים וחוקים תוך כדי התחשבות בסביבה רק מועילה לכולנו.
שימור השרשרת הזו היא מפתח לצמיחה כלכלית ולמובילותה של התעשייה הישראלית בעולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
