אני לא בטוח כמה מהקוראים זוכרים את מלחמת המפרץ ב-1991
כשלראשונה קיבלנו את ערכות המגן.
במקום העבודה שאני עובד בו, לפני שנה, פרסמו על שבוע מרוכז שבו יחולקו ערכות המגן.
כל אחד יכול היה לבוא עם תעודות הזהות של המשפחה המורחבת (עד 10 נפשות) ולקבל ערכות.
הביאו את פיקוד העורף, הם התמקמו בכמה אזורים במפעל והתורים היו ארוכים.
בסוף כל יום מאותו שבוע אנשים יצאו עם ערכות מגן לכל המשפחה.
כבר כמה שבועות שמפרסמים שלחצי מהאוכלוסיה לא יהיו ערכות מגן.
פרסום מזיק.
הוא מזיק כי הוא בעייתי.
ואשמים בו גם האזרחים וגם המדינה.
מצד אחד האזרחים לא רצים לקבל את הערכות, למרות ששמו אותם במקומות מרכזיים, תופעה ישראלית
מוכרת של "לי זה לא יקרה" ו"בשביל מה צריך את זה?".
מצד שני, המדינה לא עומדת באספקה של הערכות ומפעלי הייצור (יש 2 כאלו בארץ) לא יכולים לספק
את כל הערכות בזמן כל כך קצר, בהתחשב שמחר תפרוץ מלחמה ונתקוף את איראן,
או בעצם נתקוף את איראן ואז תתחיל מלחמה.
המדינה מאוד לא מאורגנת ודורשת מהאזרחים לבוא לקחת אבל בעצם אין מה לקחת,
ואזרחים שפתאום נזכרו שצריך לבוא לקחת ערכות מגן ומגלים שאיחרו את המועד ויקח למדינה יותר משנתיים
עד שיהיו לה מספיק ערכות מגן לחלק לחצי מהאוכלוסיה שאין לה, שלא לדבר על כך שאין תקציב...
הקציבו סכום מסויים והנה נגמר הכסף, ומה על אילו שאין להם?
אני לא מדבר על כל אותם תיירים, תושבים לא חוקיים, סודנים וכו' שהחוק לא מחייב את המדינה לחלק להם ערכות מגן.
אם נחזור למלחמת המפרץ הראשונה ב-1991, וזה משהו שטוב לכל מלחמת מפרץ או מלחמה שחוששים
שהיא תהייה כימית או ביולוגית, יש מישהו שבאמת חושב שהערכות מגן האלו יעזרו???
חיילי צה"ל מתאמנים בכל מיני סוגי לחימה הכוללים מתקפת חל"כים (חומרי לחימה כימיים)באזור הלחימה.
האימון הוא של ירי, לוחמה בשטח בנוי, לוחמה עם טנקים וכל לחימה קרקעית אחרת לסוגיה.
חיילים מתורגלים בלבישת המסיכה ותפעול הערכה וכל מה שצריך כדי לשרוד בתנאים מסויימים בשטח.
כמובן שיש הרבה הסתייגויות והמסיכות לא עוזרות נגד כל חל"כ, בטח לא בחומרי לחימה כימיים הנספגים דרך העור.
אבל לצה"ל יש כוחות מיוחדים המאומנים לניטור וניטרול החומרים מעל החיילים, הציוד והרכבים.
באזרחות זה לא קורה ולא יקרה ויקח שעות רבות, ודי שנחשבו על איזה פקק קטן באזור המרכז שינמע הגעה של
כוחות מיוחדים כאלו לאזור נפילת טיל.
אזרחים, קודם כל נבהלים ובצדק.
להישאר כלואים בחדרים אטומים (בבתים שאין בהם ממ"דים) לבושים במסיכות אב"כ זה לא משהו שקל לבצע.
הממ"דים פתרו בעיה אחרת, היא בעיית הפיצוץ.
בצה"ל ערכו הרבה ניסויים ונמצאו מסקנות שלא צריך להיות גאון הדור כדי להבין אותם.
בהנחה שישוגרו טילים קונבנציונליים הנושאים ראשי נפץ רגילים, יש וודאות של 100% שחלונות זכוכית
יתפוצצו בשניות הראשונות, כל החדר האטום והקונספט שלו...הלך.
ואם נוסיף לזה גם קיר חיצוני שיקרוס אז הנה גם המעגל השני של ההגנה בבית כשל.
להיות אזרחים עם מסיכות אב"כ על הפנים, ללא הגנה של ממ"ד...לא נעים.
במקרה הטוב אנשים יברחו עם המסיכות על הפנים וימצאו מחסה, במקרה הגרוע יותר, ושוב מהיגיון וההערכות
בצבא, אנשים יזרקו מעליהם את המסיכות וינוסו על נפשם.
רק מי שהתאמן עם מסיכות אב"כ, יודע כמה קשה לרוץ עם דבר כזה על הפנים.
חוק הממ"דים שנחקק אחרי מלחמת המפרץ הראשונה וחייב קבלנים לבנות חדר אחד כזה בכל בית חדש, לפי תקנים מחמירים
של בטון מזויין, חלון מפלדה ודלת מאסיבית בכניסה לחדר, נותן מענה קטן יחד עם זאת משרה מעט יותר
ביטחון על דיירי הבית.
אני מציע לכל מי שאין ערכת מגן ללכת לקחת בהזדמנות הראשונה.
למרות כל מה שכתבתי, עדיף שיהיה משהו שיתן איזו הרגשת ביטחון ולו הקלה ביותר מאשר להיות כמו
הרבה מאוד חכמים שחושבים שלא צריך את זה ולא הולכים לקחת. צריך לחשוב שיש הורים עם ילדים
וצריך לדאוג להם ולו במינימום הנדרש.
זהו, אחרי שהסברתי את מה שרציתי יכולה לפרוץ מלחמה.
שלא נזדקק (כי זה לא יעזור...)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
