האבק נוקה מעל התיקים והם הועלו על השולחן
כל הזמן הם היו במגירה של הכשר.
החמץ יצא.
המפה הצבאית פרושה על השולחן.
הקפלים על המפה ניכרים בשל היותה מקופלת הרבה זמן בארון.
הכלים נערכו על השולחן.
כל כלי וכלי במקומו.
אלו לא מקומות קבועים כי יש הפעם אורחים.
אורחים לא קרואים ולא תמיד רצויים אבל כל אחד יקבל את המנה שלו...
לא נפספס אף אחד אני מבטיח לכם.
כל המטעמים מוכנים.
יש בעיקר אוכל פיקנטי אבל יש גם חריף ויש חריף אש.
ההגדה כבר כמעט הפכה למציאות וגם היא נמצאת על השולחן.
הכיפות הצבאיות.
הסכו"ם המצוחצח.
איך זה שהכל כבר נעשה ומוכן כמו במטה קסמים?
הכל הודות להרבה גמדים קטנים המתרוצצים אנה ואנה להכין בשבילנו את הכל.
האם גם הסדר הזה יעבור כחץ מקשת ויחלוף לו כאילו הוא יום חול ולא משהו חגיגי?
מישהו יאכל הרבה מרורים כשביד חזקה ובזרוע נטויה יקריאו את עשר המכות
חסר לי הרעשן של פורים כשיקראו בשמו של המן ההגגי.
רגע! אבל זה פסח לא פורים, בעצם בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו
האם הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם או שמה יש דברים אחרים?...
אני מחכה לחד גדיא ול"אחד מי יודע"...
נספור אותם אחד אחד ונבוא חשבון עם כולם ביחוד עם השוחט ומלאך המוות בחד גדיא.
הכל מוכן
נראה מי ישב בראש השולחן.
האם זה יהיה האורח מאמריקה או מישהו מאיתנו?
מה שבטוח יהיה שמח.
זה יהיה אולי הסדר שאני ממש לא מצפה לו.
כשאני שומע את המילה "סדר" אני תמיד נזכר באימרתו של שמעון פרס "מזרח תיכון חדש".
איכשהוא זה מתחבר לי ה"סדר" וה"מזרח תיכון חדש".
יש בזה משהו, במיוחד בליל הסדר הזה.
האם זה יהיה "סדר כהלכתו" או נעשה סדר בליל הסדר הזה.
"מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
