בלימודיי בקורס "מלחמה ואסטרטגיה" אני כותב עבודת גמר בנושא ההתפתחות הטכנולוגית של החימוש.
כל נושא הטכגנולוגיה קרוב לליבי, אני חי אותו ביום יום וכשמשלבים את הידע שלי בטכנולוגיה
עם הידע הצבאי, יש לי הרבה רעיונות שעלו לא פעם ולא באו עדיין לכדי מימוש.
אולי אם היינו חיים בשוויץ, כל הידע הטכנולוגי היה הולך לכיוונים אחרים כמו פיתוח גבינה
עם חורים קטנים יותר, חליבת פרות בטכנולוגיית חלל, או גידול חזירים באמצעות לוויין...
מכיוון שאנחנו לא חיים בשוויץ, הרבה ידע טכנולוגי הולך לעצם קיומנו כאן.
עצם הקיום בהגנה ובהתקפה.
ישראל וארה"ב יחד עם צרפת (צרפת מאוחר יותר ולא מתקדם מאוד) השכילו להבין שעידן
המלחמות פנים מול פנים מזמן עבר מהעולם.
אין ניצחון מהאוויר, ראינו את זה ב-2006 במלחמת לבנון השנייה.
ניצחון מושג מהקרקע, אבל אם יש יכולות טכנולוגיות גבוהות, זה יכול להיות מהיר יותר ועם
מעט אבידות.
השיפור הטכנולוגי המתמיד, נותן למדינת ישראל יסודות חזקים שעליהם ניתן להציב רף הרתעה גבוה.
אם שומרים על עמימות בתחומים כמו גרעין או חלל, רב הנסתר על הגלוי והיכולות גוברות.
כל השיפורים וההבנה יחד עם כמעט ניבוי העתיד, שמים אותנו בחזית הטכנולוגית.
באחת מההרצאות נתתי דוגמא להתפתחות הטכנולוגית וקראתי לזה "גלגולו של תפוח".
נתחיל מהתפוח הראשון בהיסטוריה, התפוח שנתנה חווה לאדם.
כדברי התורה, הם נצטוו לא לאכול מפרי עץ הדעת.
התפיסה הערכית של העולם הישן הייתה מושתתת על איסורים.
לא ידעו להסביר דברים, אנשים לא היו משכילים ולכן הכל היה בבחינת איסור.
אסור לעשות משהו ואם תעשה אותו אתה צפוי לעונש כיאה לחטא ועונשו.
התפוח השני המפורסם בהיסטוריה היה התפוח שנפל, לפי האגדה, על ראשו של ניוטון.
בזכות אותו תפוח, הבריקו הרבה נורות בראשו של ניוטון שהיוו את הבסיס לכל הפיסיקה
ומדעים אחרים שהיו אז פורצי דרך אל מול תפיסות כמו כדור הארץ שטוח והשמש מסתובבת סביבנו...
התפוח השלישי המפורסם הוא תפוח בין זמנינו, שנולד לו ב-2007.
אפל. המצאת מכשיר האייפון הראשון בשנת 2007, הביאה לשינוי תפיסתי שלנו את מכשיר הטלפון הסלולרי.
ממכשיר שמחייג אל מכשיר אחר, הפך המכשיר לכלי עבודה עם מסך מגע שנמצא במרכז החיים שלנו ואילו תפוח
אחר לא היה נופל על ראשו של ניוטון, כנראה שלא היינו מגיעים להישגים האלו.
למרות הטכנולוגיה פורצת הדרך של חברת אפל היא מחזירה אותי חזרה במין סגירת מעגל לאותו יום בגן העדן.
הטכנולוגיה של אפל קרוייה "הגן הסגור".
כיוון שחברת אפל רוצה להגן על משתמשיה, היא לא מאפשרת לפרוץ חוקית את מכשיר האייפון
בטענות שונות כמו הגנה מפני וירוסים, הגנה על הפרטיות ועוד, שחלק מטענות אלו הופרכו כבר מזמן.
מחזירה אותי לאותו גן עדן סגור שבוא נאסר על אדם וחווה לעשות דברים.
כך היה עם התפוח העתיק וכך קיים גם עם התפוח המודרני.
עצם הסגירה של הידע והדעת, שואל את השאלה הקשה, האם אנחנו רוצים ויכולים לחזור לאותה חברה סגורה
חברה שאוסרת על היחיד לעשות דברים כי אסור ללא הסבר.
האם חברה סגורה היא יותר סובלנית או פחות?
האם עלינו לקיים אי סובלנות או להקים אי של סובלנות ולעזור להתמודד?
את הטכנולוגיה לא ניתן להחזיר לאחור וההתפתחות היא אדירה.
אנחנו ניקרא בשם "עידן הסיליקון" כמו שעידנים אחרים לפנינו נקראו על פי ההמצאה
הכי חשובה באותו העידן, עידן הברזל וכו'.
את הפוסט אני חייב לסיים עם השיר של שלמה ארצי, "בשל תפוח" ללא טכנולוגיה...(רק עם יוטיוב)
בלי צבע, כנראה בערוץ 1, צעיר, מיקרופון עם חוט, תלבושת של אז, שפם קטן ושיר שכולו במלעיל 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
