אני בדרך לחופשה בפריז אחזור ביום שלישי הקרוב.
בטוח שיהיו חוויות ותמונות.
לפני העליה למטוס אני שולח את זה, מקווה שיהיה מעניין...
"היהודים הם עם יוצא דופן.
מה שמותר לאומות אחרות אסור על היהודים.
אומות אחרות מגרשות מאות, אפילו מיליוני אנשים, ואין בעיית פליטים.
רוסיה עשתה זאת, פולין וצ'כוסלובקיה עשו זאת, תורכיה זרקה מיליון יוונים,
ואלג'יריה – מיליון צרפתים.
אינדונזיה זרקה השד-יודע-כמה סינים – ואיש לא מדבר על פליטים.
אבל במקרה של ישראל, הערבים העקורים נעשו לפליטים נצחיים.
כולם מתעקשים שישראל חייבת לקבל חזרה כל ערבי וערבי.
ויש האומרים, שגירוש הערבים הוא אסון גדול יותר ממה שעשו הנאצים.
מדינות אחרות, כשהן מנצחות בשדה הקרב, הן מכתיבות את תנאי השלום.
אבל כשישראל מנצחת היא חייבת להתחנן כדי לזכות בשלום.
כל אחד מצפה מהיהודים להיות "הנוצרים" האמיתיים היחידים בעולם הזה.
מדינות אחרות כשהן מובסות שורדות ומשתקמות, אבל אם ישראל תובס היא תוחרב.
אילו מצרים הייתה מנצחת ב-1967 היא היתה מוחקת את ישראל מהמפה, ואיש לא היה נוקף אצבע להציל את היהודים.
אין מחויבות אחת ליהודים מצד כל ממשלה שהיא, שתהיה שווה את הנייר שעליו היא כתובה.
בכל העולם זועקים וזועמים כשאנשים מתים בוייטנאם או כששני שחורים נהרגים ברודזיה.
אבל כשהיטלר טבח ביהודים איש לא מחה נגדו.
השוודים, שהיו מוכנים לבטל את היחסים הדיפלומטיים עם אמריקה בגלל מה שהאמריקאים עשו בוייטנאם,
לא השמיעו ציוץ כשהיטלר רצח יהודים.
הם שלחו להיטלר מחצבי ברזל, כדורים ומיסביים ונתנו שירותים לרכבות החיילים שלו בדרך לנורבגיה.
היהודים הם עם מבודד בעולם. אם ישראל תשרוד זה יהיה אך ורק בזכות מאמצים יהודיים. ומשאבים יהודיים.
ברגע זה ישראל היא בן הברית היחיד המהימן וללא תנאי. אנחנו יכולים לסמוך על ישראל יותר מאשר ישראל יכולה לסמוך עלינו.
צריך רק לדמיין מה היה קורה אם ב-1967 הערבים ותומכיהם הרוסים היו מנצחים במלחמה. כדי להבין כמה הישרדותה של ישראל חיונית לאמריקה ולמערב בכלל.
יש לי תחושה שלא עוזבת אותי, מה שיקרה לישראל יקרה לכולנו. אם ישראל תיספה השואה תגיע לכל העולם"
טור בעיתון "לוס אנג'לס טיימס".
נכתב בידי אריק הופר.
מה שמעניין שהוא לא נכתב עכשיו, למרות שכך זה נראה.
זה נכתב ב-25.6.1968 . כן, לפני 40 שנה!!!!!
תמיד היינו ותמיד נהייה ב"כותרות העיתונים"...
עריכה מפריז- זה מה שקורה שמנסים לכתוב במקשים קטנים בסלולרי והראש טרוד בטיסה הקרבה...
1967 ולא 1973 כמובן...(גם ככה לקח לזה שעתיים עד שהתפרסם, אני מתנצל)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
