חזרנו.
אז מה היה לנו שם?
אוטו שכור, דיזל, שעשה קצת יותר מ-1300 ק"מ.
מקומות מדהימים.
פיות פעורים לרוב, התפעלות, צחוקים, רומנטיקה, ארוחות טובות
למרות שלא תמיד בריאות אבל זה היה מותר כי היינו בחופש.
זוגתי אמרה שכל כך הרבה מים וירוק היא לא ראתה מעולם...
הטיול היה בצפון איטליה, אגמים, ירוק, הרים גבוהים, מינהרות ארוכות בתוך ההרים, כבישים מפותלים
המוני תיירים, ספינות, איטלקית, מעט מאוד אנגלית.
כבישים כמעט בלי שוליים, אלפי רוכבי אופנים שלטעמי מסכנים את עצמם אבל הנהגים
האיטלקיים, מכבדים מאוד את רוכבי האופניים על הכבישים.
אולי במקומות עירוניים זה שונה, בכל אופן בצפון זה היה נראה אחרת.
צילמתי בערך 1000 תמונות והרבה סרטוני וידאו.
היה לי קשה מאוד לברור מבין מאות התמונות מה להעלות כאן, השתדלתי שאלו יהיו
תמונות שיתנו נקודת מבט של מה שאנחנו ראינו והיה לא שגרתי.
אתן לתמונות לדבר.
דסנזאנו - העיירה שבה עשינו 4 לילות על שפת אגם גארדה שהוא הגדול באגמים בצפון איטליה.
כניסה למאפיה באחת הסימטאות, מיותר לציין שהלחם טרי ואף אחד לא נוגע בזה?...
אותה המאפיה, מראה של פינה קטנה מהעוגות שהיא מכינה בנוסף לפוקצות, לחמים, פיצות ושלל מיני מאפה אחרים.
מלצ'נסה - אחת מהסימטאות במרכז העיירה.
המבצר העתיק במלצ'נסה שהגן על העיירה בזמנים קדומים.
הרכבל ממלצ'נסה העולה מהעיירה להר בלדו מרחק של כ-4 ק"מ לגובה של כ-2500 מ'...
המיוחד ברכבל הזה שלא קיים במקומות אחרים בעולם, בערך באמצע העליה מחליפים רכבל (קרון).
הקרון בתצורתו החיצונית דומה אבל במהלך העליה ממחצית הדרך ועד הפסגה, הוא מסתובב ב-360 מעלות
יותר מפעם אחת...כך שכל אחד מקבל תצפית מלאה על כל הנוף מסביב.
תצפית מאחד המדרונות התלולים בהר בלדו לעבר העיירה מלצ'נסה.
מימין למטה בתמונה ניתן לראות את המבצר של העיירה (כמו בתמונה אחת לפני)
תחנת הרכבל העליונה. יש עדיין מעט שלג למרות שלמטה היו 26 מעלות...
בכניסה לריבה דל גארדה. העיירה היפיפייה הזו בקצה הצפוני של האגם.
מפלי ורונה (לא הורונה של רומיאו ויוליה). מפל בגובה של 60 מ'. המיוחד בו שהוא נופל בתוך ההר ולא מחוצה לו כרגיל.
המפל חצב את דרכו בסלע במשך 20,000 שנה (כפי שמצויין על השלט) וכולו נופל בתור בור חצוב בסלע.
חלק מהדרך היא בתוך מנהרות, חלק באוויר הפתוח. קריר, רטוב ומאלף.
ונציה - צילום מעל גשר הריאלטו. בתמונה רואים את הגראנד קאנל שמחלק את ונציה וזורם בצורת האות S.
בצד שמאל ניתן לראות "תחנות אוטובוס" שמגיעים אליהן בעזרת ופורטו (אוטובוס מים) שעוצר בכל המקומות החשובים
בונציה. קונים כרטיס ונוסעים שעה, יורדים היכן שרוצים ועולים שוב וכן הלאה. "עיר על המים".
גונדולה - שעה בגונדולה עולה 120 יורו(בערך 700 ש"ח). חלק מהעניין הוא המקח ומימכר בין נהג הגונדולה והתיירים
על המחיר. לא כל הגונדוליירים שרים והשיט מהנה ביחוד בסימטאות הקטנות והשקטות.
גשר הריאלטו - הגשר הכי גדול בונציה. לפי הכתובים, ונציה בנויה על 1000 איים שמחוברים בעזרת גשרים קטנים וגדולים.
הגשר הזה הוא הגשר הכי מפורסם בעיר וככזה הוא שופע תיירים.
אחד מדוכני המזכרות לתיירים. דוכנים עמוסים לעייפה בשלל מזכרות ביחוד ספלים ומסיכות לרוב.
ופורטו מס' 2 (אוטובוס מים קו 2) לכיכר סאן מרקו המפורסמת.
הכנסיה בכיכר סאן מרקו. ציורי תקרה מדהימים הנמצאים שם מאות שנים.
אחד הציורים הנמצאים בכיפות החיצוניות של הכנסיה. הציורים מתארים את חטיפת גופתו של מרקוס ממצרים והבאתה לקבורה
במקום הזה. הסיפור פחות חשוב בעיניי, הציורים המרהיבים הם העניין.
כיכר סאן מרקו. יותר מדי ממוסחרת וממוסעדת (מסעדות). יש עדיין המון מקום ליונים ולמאות התיירים שהיו שם.
מגדל הפעמונים בכיכר סאן מרקו.
תמונה של לפני...גלידה בכיכר. אכלנו כל יום לפחות פעם אחת גלידה. לא טעמתי גלידות טעימות כאלו מעולם.
בכל מקום בעולם שהייתי בו לא היה כזה מבחר וכאלו טעמים נהדרים של גלידה.
על ופורטו מס' 2 בדרל לגשר הריאלטו.
אחת הכנסיות היותר קטנות בונציה.
סירמיונה - עיירה עתיקה על לשון יבשה בתוך אגם גארדה.
המצודה שהגנה על העיירה נמצאת בתוך הים ממש עם תעלת מים שמקיפה אותה מכל צדדיה.
בית איטלקי טיפוסי בסירמיונה. האגדה מספרת שכל דייג צבע את ביתו בצבע אחר כדי שיוכל לזהות את הבית בהיותו בים.
לא יודע אם האגדה נכונה או לא, בכל מקרה עיירה צבעונית גם מצבע הבתים וגם מצבעי הפרחים.
הררי גלידה בכל מקום. הגלידה מצטרפת לפסטות, פיצות, יין מקומי, עצבים איטלקיים (שרובם לא מבינים אנגלית).
איטליה במלוא יופי טעמיה.
ורונה - אחרי ניווט עם הרכב בתוך הסימטאות הצרות, הגענו למקום קצת מרווח.
בדרך לבייתה של יוליה.
מדרחוב מצ'יני. מקום מרכזי בוורנה. דוכנים לרוב, שלל תיירים שכולם חייבים לעבור כאן בדרך לבייתה של יוליה.
המרפסת המפורסמת שעליה עמדה יוליה ורומיאו שר לה סרנדה בתוך החצר הקטנה לפי שקספיר.
פסל של יוליה מברונזה המוצב בחצר.
הארינה (זירה) ופיאצה ברה בוורונה. בתוך הזירה הזו התרחשו פעם מלחמות גלדיאטורים, היום בקיץ מתקיימים הופעות מודרניות.
הסביבה הקרובה לארינה, חנויות תיירים במחירים מוגזמים.
צד נוסף של הארינה
לאחר 4 לילות על אגם גארדה עברנו מערבה (230 ק"מ) לאגם מג'ורי.
זה האגם ממרפסת החדר שלנו במלון. ניתן לראות את מעגן המעבורות והחניה המפוצצת במכוניות.
מחכים למעבורת...
על המעבורת עצמה לפני ההפלגה לאיים.
שתי התמונות של שושנות המים והתמונה הזו צולמו בוילה טרנטו. אי שממוקמת בו וילה עם גן בוטני עצום.
אפשר לשבת שם שעות, כן עדן לכל אלו המבינים בצמחים ובשמות הלועזיים שלהם.
איזולה בלה (איזולה=אי בלה=יפה) - האי היפה. האי הכי יפה ומפורסם על אגם מאג'ורי. על האי בנוי ארמון מרשים, מדהים ועשיר מאוד.
הארמון תופס כשליש מהאי שני השלישים האחרים הם גן. כל האי נראה (ממעוף הציפור) כמו ספינה שהארמון בנוי בחרטום
והגן הנפלא הזה בנוי בירכתיים. הסימטאות הנ"ל שימשו בימים עברו את המשרתים והדייגים שגרו בסמיכות לארמון. היום הסימטאות
שוקקות תיירים. האי בבעלות משפחת בורמיאו המפורסמת (ואני חשבתי שמשפחות מפורסמות הן רק של המאפיה האיטלקית...)
אחד החדרים בארמון בגובה של 20 מ' בנוי בצורה של קתדרלה לרבות האפקט האקוסטי.
אחת התקרות במעט החדרים הפתוחים לקהל. התקרה צבועה בצורה שנותנת תחושה של תלת מימד. לאמיתו של דבר זו טכניקה
מיוחדת שאת שמה האיטלקי אני לא זוכר. הנברשת מזכוכית ונציינית וגילה 400 שנה..
מתנה לרוזן בורמיאו מהאפיפיור ברומא לפני כמה מאות שנים.
שולחן עגול בקוטר 80 ס"מ. הציור של כד הפרחים הוא פסיפס שבנוי מ-9000 חלקי זכוכית בגדלים שונים ובמאה צבעים.
את השולחן הזה עשה אומן זכוכית במשך 10 שנים......
פינה בגן בורמיאו.
גן פסלים בגן בורמיאו. עושר הפסלים והעיצוב מרשימים ביותר.
בגן מסתובבים טווסים. רובם מזן מיוחד בצבע לבן (גם זכרים וגם נקבות). מצאנו טווס צבעוני שהתלהב כנראה מהישראלים שראה מולו
ופתח את זנבו המרשים לכבודנו.
במקור התמונה בגודל עצום (6 מגה) וכל נוצה נראית בבירור. אבל אני חושב שגם בגודל המוקטן ניתן לראות את יופיו של הטווס.
לסיום רכבל נוסף מסטרזה (העיירה שבה ישנו) להר מוטארונה (1400 מ') מבט מלמעלה (בירידה)
תמונה של הצלם...אוהב את הצל ואת מה שמסתתר מאחוריו...
צאו לטיולים במקומות יפים. הזיכרונות והחוויות הם משהו שנשאר לעד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
