אני רואה את הסדרה "עקרות בית נואשות".
כרגע היא בעונתה השביעית ואני נהנה מכל פרק.
השבוע היה פרק שבין היתר דיבר על הערכה הדדית.
אבל לא סתם הערכה, אלא הערכה בין בני הזוג.
אחד מהבעלים טען כי אישתו לא מפרגנת לו מספיק
מול החברות שלה כשהיא נפגשת איתן.
הסדרה הזו מעניינת אותי כי היא מביאה דברים אמיתיים מהחיים.
לפעמים היא זורעת משהו שנותן הרבה חומר למחשבה.
כמה אנחנו מפרגנים אחד לשני/ה כבני זוג?
האם אנחנו לא לוקחים את הכל כמובן מאליו?
ארוחת ערב ביום שישי.
השולחן מסודר וערוך יפה.
זמן הארוחה בדרך כלל הוא כחצי שעה.
עבודה של שעות במטבח מסתיימת בחצי שעה.
קניות, בישולים, שטיפת כלים ובישולים ושוב שטיפת כלים.
כמה פעמים אנחנו אומרים תודה למי שבישל?
אצלנו יש מנהג יפה.
בסיום ארוחה מושקעת יש סדרת ברכות של כולנו לזוגתי,
שהיא טורחת על מלאכת הבישול בבית.
זה לא רק תודה על הארוחה הטעימה והמשביעה אלא זו הבעת תודה מיוחדת.
על כל המאמץ, על הרעיונות לתבשילים, על הזמן במטבח בין הסירים,
על חיפוש מתכונים מעניינים וטעימים תוך כדי שינויים שיתאימו לנו.
פחות חריף, יותר ירקות, מי שאוכל בשר ולא אוכל דגים אז היא מנסה
לעשות משהו שיתאים לכל אחד ושנשב לאכול כולנו ביחד.
והיא מחכה.
מחכה לשמוע את זה מאיתנו.
זו ההערכה שלנו כלפיה על כל המאמץ.
אין נוסח קבוע לברכות ולתודות.
כל אחד ממציא משהו על המקום, מתובל בצחוק ואהבה
כמו התבשילים שהיא מכינה.
מצד שני, אני דואג לניקיון הבית כשאני נמצא בבית וזה קורה מספיק.
אז כביסות וניקיון מאלף ועד תו.
ולמרות שזוגתי מגיעה בערב והבית נקי מהבוקר, תמיד אני שומע
"איזה ריח טוב של ניקיון יש בבית".
בהתחלה חשבתי שזה ככה כדי לתת לי הרגשה טובה.
אבל מכיוון שאני בבית אני לא מריח כל הזמן את ריח הניקיון.
מישהו שמגיע מבחוץ מריח את הריח בעוצמות גדולות יותר.
ומה שנאמר הוא לא כדי לצאת ידי חובה אלא באמת מתוך הערכה.
יש הערכה הדדית לכל מה שקורה בבית.
כשהבן שלי היה חוזר מביה"ס והחדר שלו היה נקי מאבק ושטוף
על ידי, למרות שהוא היה עושה את זה לעצמו, הייתי מקבל חיבוק
ותודה על כך שאני מוריד ממנו את הנטל בתקופת בחינות למשל.
החיבוק והכרת התודה היו הכל. לא צריך שום דבר חוץ מזה.
פירגון הדדי בין בני זוג ובכלל במשפחה תמיד מעלה את המעשים
בכמה רמות. נותן חשק לעשות זאת שוב כי רואים שמישהו
מעריך את המאמץ שאתה עושה לדיירי הבית.
משהו קטן שנראה לך פשוט יכול להיות משהו גדול בעיניו של אדם אחר.
הדברים האלו חשובים מאוד ומשרים אווירה טובה בבית.
יש אנשים שרואים את זה כמובן מאליו שאישה מנקה ומבשלת.
אני מאמין בשיוויון הזדמנויות ומאמץ.
אין משהו שאישה יכולה לעשות וגבר לא וכמובן להיפך.
חוץ מללדת.
תפרגנו ותעריכו, זה לא עולה כסף ושווה זהב כמאמר האימרה המפורסמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
