יונתן היה שמו של לוחם בשריון שנפל במלחמת יום הכיפורים 1973.
הוריו היו שכנים של הוריי וכל פעם שנכנסתי לבית ההוא, התמונה של יונתן
הציצה אלי מתוך מסגרת שחורה, עם חיוך נערי, כומתה שחורה על הראש דרגת סג"מ
על הכתפיים.
ברוך, האב היה טופח לי על השכם ואומר "הלוואי ותהייה כמוהו אבל תשמור על עצמך"...
בשבוע האחרון נזכרתי בברוך.
גנזך המדינה מוציא לאור חומרים ממלחמת יום הכיפורים לפני 37 שנים.
אם יש מי מאיתנו שלא נולד לפני זה או קרוב מאוד לתקופה, בטח לא יודע את ההיסטוריה מקרוב.
אני חלוק על אופי הפרסום והצורך.
מצד אחד, אחרי שוועדת אגרנט חקרה את כל הצמרת הצבאית והמדינית של אותה תקופה
וכרגיל כמעט, הטילה דופי בדרג הצבאי מה מעניין עכשיו?
הצבא הוא גוף מקצועי. נקודה.
הוא כמו מורים, נהגי אוטובוס, עו"ד ורופאים מהבחינה המקצועית.
במדינה דמוקרטית הוא משמש כיועץ בתוקף תפקידו המקצועי גרידא.
הצבא ומי שעומד בראשו, יכולים לבוא ולנציג את טיעוניהם ולהעלות את הסכנות, הצרכים
התקציבים, סדרי כוח האדם שהוא צריך לביטחון תקין יום יומי או לשנות את הערכותיו
בעיתות מלחמה.
הצבא לא מחליט שום דבר במדינה דמוקרטית. מי שחשב אחרת כדאי שישנה את דעותיו.
מי שקובע הם המדינאים.
כל אחד מהגופים המקצועיים מביא לפתחם של המדינאים את חוות דעתו המקצועית
ועל הדרג המדיני להחליט מה עושים עם זה.
הרמטכ"ל של מלחמת יום הכיפורים, דוד (דדו) אלעזר התפטר ונפטר מהתקף לב בזמן
ששחה בבריכה זמן קצר לאחר מכן.
גולדה מאיר התפטרה בלחץ דעת הקהל ומש דיין לא כיהן מאז בשום ממשלה שהוקמה
בטח לא בזו שהקים יצחק רבין מיד לאחר התפטרותה של גולדה מאיר.
הרבה רעש עולה עכשיו על מה שאמר דיין, לא לגייס מילואים, מול דדו הרמטכ"ל שטען שצריך
לגייס את כל ח"א ולרדת במכה מקדימה על ח"א המצרי והסורי ולהסב אבידות.
גולדה ישבה על הגדר ולא עשתה כלום נתנה לדיין להחליט והוא החליט.
אני חושב שיש דברים, כמו פצעים שנפתחים מחדש אחרי כל כך הרבה שנים שהגלידו
שלא עושים טוב.
הורים שכולים שאולי ידעו בחלקם על כל הפאשלות שהיו, מקבלים היום חותמת, גושפנקא, שזה אכן
היה המצב אז. כשמפרסמים דברים כאלו בתקשורת צריך להבין שההיסטוריה חשובה
אבל גם חשוב מאוד שיש אנשים שאיבדו בנים, אבות, ילדים ולהתחשב קצת ברגשות שלהם
גם אחרי כמעט 40 שנה.
לברוך זה לא מועיל, רק עושה לו רע.
"אני יודע שהיה מחדל, למה זה מעניין אותי היום? למה לא עשו עם זה משהו לפני שזה קרה?
זה מיותר וכואב שמעלים את הזכרונות שאני מנסה לטשטש עם הזיכרון עמוק והחוסר של יונתן". כך ברוך.
טוב וחובה ללמוד את ההיסטוריה של המדינה בטח ממלחמות.
קברניטי הצבא חייבים ללמוד ולהפנים דברים שנעשו ולא לחזור על טעויות עבר.
מצער אותי שפרסום כזה בפומבי בשבוע שמציין 37 שנים למלחמה עושה יותר רע מטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
