בודפשט. חורף.
אני אוהב את החורף של ישראל. זה בכאילו חורף.
משהו נורמלי שניתן לסבול.
חורף אירופאי זה חורף. שלג וקור של הרבה מינוסים. אי נוחות.
הרבה שכבות של בגדים, מפריע לתנועה.
אני כאן שבועיים.
חלק מהאימון זה להכנס לבתים של אנשים בלי שהם ידעו שנכנסת.
גם אם הם בבית.
פשוט להתגנב לעשות וללכת "ולא נודע כי בא אל קירבו"...
מי שאימן אותי היה בבניין ממול.
אני הייתי אמור להיכנס לדירה 23 בקומה 3 בבניין.
דלת נעולה על 3 מנעולים.
אסור לפרוץ, אסור לשבור. אסור לעשות רעש.
מישהו צופה בכל מהלך שלך מנסה להכשיל אותך.
כל טעות שלך נספרת ויכולה לעשות את ההבדל בין חיים ומוות, שלך כמובן, בזמן אמת.
בדירה 23 אמור היה להיות בקבוקון כהה.
הוא נמצא בתוך השידה של הארון בחדר השינה.
זכוכית עדינה כזו שמכה הכי קלה שוברת אותה.
בתוך הבקבוק יש נוזל שקוף.
הבקבוק צריך להגיע ליעדו ללא פגע. שלם.
הנוזל מיוחד. שקוף ורעיל בבליעה. זה כסף חנקתי מה שנקרא בשפת הכימאים AgNO3.
הנוזל הזה חייב להישמר בבקבוק כהה אחרת הוא מתחמצן והופך מחסר צבע למשהו עכור.
החומר הזה מאופיין בכך שבמגע עם כל דבר, הוא משחיר את המקום בגלל תגובה שלו עם אוויר (חימצון).
על העור הוא יוצר כתם שלא יורד אלא רק בשטיפה עם נוזל אחר, מיוחד שסותר את התגובה הזו.
הכתם "לא יורד בכביסה..." אלא אחרי יותר משבועיים.
כל מכה, סדק או משהו דומה "אכלת אותה". מין ראיה חותכת שכשלת במשימה.
(כך נראית יד שבאה במגע עם החומר, זה לא מסוכן ויורד אחרי שבועיים בערך
או תוך שעה אם שופכים על היד חומר סותר שמנטרל את הכתמים, שוב לא מסוכן
באופן קיצוני, זו לא היד שלי)
בניין מרובע עם עשרות דירות. 6 קומות בסה"כ.
איך נכנסים לקומה 3?
כל האופציות פתוחות למעט עבודה בכוח.
הכניסה אופשרה ע"י שכנוע של בעלי הדירה שבאתי לבדוק את צינור הגז שלהם שמגיע למרפסת...
משם קפיצה ואני במרפסת של דירה 23.
עוד שמעתי את בעל הבית של הדירה שנכנסתי אליה מחפש ושואל את אישתו איפה אני.
אני הייתי כבר בתוך דירה 23.
יש לי 3 דקות למצוא את הבקבוק ולחזור לרחוב.
לקח לי פחות מדקה למצוא את הבקבוק ועוד 30 שניות לחזור למרפסת של הזוג שאיפשר לי לבדוק את צינור הגז שלהם.
הסברתי שהייתי חייב לבדוק אצל השכנים...הם היו המומים ורק ראשם נע כמו אותם כלבים
ששמים על ה-Dashboard של הרכב ומניעים את ראשם לצדדים כאילו לא היו מחוברים לגוף כלל...
הייתי בזמן ברחוב.
נכנסתי למכונית ונסעתי 2 רחובות משם.
בבניין ממול היה מישהו ש"לקח לי זמנים".
עמדתי בזמנים, כך נאמר בתחקיר.
הבקבוק היה שלם, כך נראה על פניו.
אבל כתם חום כיסה את גב ידי...
"כשלת במשימה" אמרו לי.
מחר בלילה תצטרך לעשות זאת שוב...
כל פעם כזו, הזכירה לי מסדרים חוזרים בצה"ל.
לא עמדת בזמנים, פילים בקנה, לא מגולח/מצוחצח מסדר נוסף.
מה שלא הולך דרך הראש הולך דרך הרגליים.
כל אותם משפטיי רס"רים ומפקדים שאוהבים להרגיש כמה הם "גדולים".
אבל כאן מה שלא מתורגל עד לביצוע מושלם יכול לעלות לך בחיים.
ואין מה לקטר. זו בחירה שלך.
אז יאללה ללכת לשטוף ידיים ולישון.
מחר עוברים על התרגול שוב. הפעם במקום אחר סיטואציה דומה.
לא תקבל מועד ב' על אותן שאלות...שיהיה קצת יותר מעניין הרי באתי להנות כאן לא?...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
