ישבתי עם האחיין שלי לראיון במסגרת פרוייקט "משפחה" בבית הספר.
הוא צריך לרשום על כל בן משפחה סיכום של דף ולהכניס אותו לעץ המשפחתי.
אחרי שסיפרתי לו על עצמי, צבא, עבודה לימודים, הוא סיכם הכל והלך לדרכו.
חשבתי על עצמי.
מאיפה אני? האם חשוב המקום שבו נולדתי? אולי חשוב המקום שבו גדלתי?
מי משפיע יותר על התפתחותי כאדם?
נולדתי ברומניה ועליתי לארץ בן שנה. מאז לא הייתי שם מעולם.
הוריי שניהם נולדו ברומניה וחיו שם 25 שנה עד שעלו לארץ.
האם אני רומני? אין לי שום קשר למקום ההוא, לא גדלתי שם, לא חייתי ולא שירתתי בצבא או עבדתי שם.
14 שנים גרנו בירוחם. עד היום כשאני כבר לא שם 30 שנה, כל פעם שמוזכר השם
באמצעי תקשורת זה או אחר, אני רץ לקרוא או לשמוע מה מדברים על המקום.
אני יכול להגיד שהמקום הקטן ההוא הטביע בי משהו, שם הייתה הילדות שלי.
עם רעידות האדמה בצפון חשבתי על זה שנניח ותהייה רעידת אדמה חזקה.
והבית שאני גר בו יחרב עד היסוד.
אולי אצטרף לעבור למקום אחר, לא באותה עיר.
מה זה אומר על "מאיפה אתה?"
התשובה שלי לעצמי היא שהבית הוא לא פיסת אדמה או גג עם 4 קירות.
בית הוא פיסת נפש. משהו שטבוע בך לא חשוב איפה תהייה.
בתקופות הארוכות ששהיתי בארה"ב במקומות שונים ראיתי שהשאלה הזו בעייתית.
עבדתי עם בחור אמריקאי שהוריו הגיעו מיפן והשתקעו בארה"ב.
במהלך לימודיו באוניברסיטה הוא הכיר בחורה שבדית שבאה ללמוד שם.
הם התחברו והחליטו להתחתן.
ההורים של הכלה השבדית היו מהגרים מגרמניה...
הוריהם ברחו בזמנו מתורכיה לגרמניה.
אחרי החתונה כל אחד חזר למקומו והזוג עבר לניו יורק.
ממש קיבוץ גלויות בזעיר אנפין.
כששאלתי את החבר האמריקאי,איך הוא מגדיר את עצמו, התשובה הייתה אמריקאי.
אבל ההורים שלך מיפן השורשים שלך שם לא?
בבית יש תרבות יפנית, הוא ענה, ולמרות שהוריי הם אמריקאים, הם עדיין מרגישים יפנים.
אצלי זה לא היה שונה בהרבה, תמיד הייתי ישראלי ולא חשוב איפה הייתי על גבי הגלובוס.
בדורות הקודמים, אנשים נולדו במקום אחד חיו שם חיים שלמים ומתו באותו מקום, לא הכירו שום דבר אחר.
רק בעידן הגלובליזציה כשיש ניוד אנשים ממקום למקום, אנשים מרגישים שייכות מסוג אחר.
מנסים לעיתים לאמץ את תרבות המקום או מנהגיו.
הרוב מחשיב את עצמו כאזרח של המקום שהוא הגיע אליו מבחירה,
גם אם הגיע ממקום אחר. מה יגידו הצאצאים של אותם מהגרים?
האם הם ירגישו שהם שייכים לאותה מדינה שהוריהם הגיעו משם או יאמצו לחלוטין את המקום החדש?
מהיכן אתה לטעמי הוא לא משהו פיזי, זה יותר בהרגשה, בתוך תוככי הנפש.
המקום שבו אתה מרגיש טוב הוא לא יהיה בהכרח המקום שגדלת בו.
במהלך תקופת חיים, קצרה או ארוכה, אתה אוסף חוויות מסביב, מפנים אותם, נוצר אותם, לוקח מכל הסביבה
ובונה את מה שאתה. לא פשוט לבנות את עצמך מחלקים, פאזל אנושי הגדל ומוסיף חלקים עם השנים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
